החדר שבקצה המערה חלק ראשון-1-
היה זה עוד בוקר בבית משפחת כהן שמתגוררת באשדוד. היה זה דוד שהתעורר למשמע הצעקות הנוראיות שהרעידו את כל השכונה לא רק דוד התעורר אלא כמעט כל תושבי שכונת התאנה שהתעוררו לשמע הצעקות הנוראיות. עד שלפתע פסקו הצעקות כלא היו. דוד רצה לחזור לישון אלא שהוא לא הרשה לעצמו הוא היה חייב לגלות מה פשר הצעקות. הוא התארגן מהר ויצא אל "הלא נודע" הרחובות באותו הזמן היו מעורפלים בגלל שבדיוק באותו הלילה ירד גשם זלעפות לכן כל הרחובות היו מלאים בקצת ערפל, הוא הסתובב בין רחובות אשדוד עד שהחליט לצאת אל היער. היער באותו הזמן היו חשוך מכיוון שהעצים הסתירו את השמש אבל דוד בכל זאת עזר אומץ ונכנס אל היער הוא התקדם אל עובי היער עד שלפתע שמע קול מאחוריו "היי" הוא הסתובב ו-המשך יבוא…
תגובות (3)
סיפור יפה מאוד!
סיפור קצר לטעמי. אתה יכול להאריך אותו.
יש משהו שנוגד את מהלך העלילה וזה השוקו החם.
אם הוא מיהר אז הוא הכין לעצמו שוקו חם?!
נחמד.
מצפה להמשך :)
ראשית, נחמן, ברוך הבא לאתר. אתה מוזמן להגיב על סיפוריהם של אחרים. כך, יכירו אותך יותר, ויקראו את סיפוריך.
שנית, הכותרת נהדרת. שילוב זו יחד עם השיוך לסוגת 'אימה', מזמין את הקורא למשהו הרבה יותר מבטיח מאשר פסקה וחצי של התחלה 'פרווה'.
בעזרת הכותרת הנפלאה הצלחת למשוך אותי אל הסיפור, אך לא אל הפרק הבא.
שלישית, בפרק זה לא קרה דבר. גרוע מאוד עבור פרק ראשון. תפקידו של המבוא, לרתק את הקורא ולשכנע אותו להישאר. יש מקום להאריך את הפרק, ולא רק בתיאורים.
לא להאריך מדי, מעבר לחמש דקות קריאה- הקוראים עלולים לברוח מבלי לקרוא.
רביעית, עימוד. כאשר המלל מופיע ברצף אחד ארוך, לקורא הממוצע יש חושך בעיניים. יש מקום להפריד בין נושאים, ולרדת שורה בין נושא לנושא.
בין פסקאות – לא תזיק שורה רווח.
כל תחילת ציטוט- יש למקם בתחילת שורה.
חמישית, פיסוק. סיפורך לא מכיל פיסוק, למעט המרכאות סביב ציטוט, ושלוש נקודות (תמוהות לדעתי) בסוף.
מספר הצעות לתיקון:
"עוד בוקר בבית משפחת כהן (שמתגוררת) באשדוד" – מילה די מיותרת.
"היה זה דוד[,] שהתעורר… השכונה[.] לא רק דוד… שכונת [']התאנה['.] (שהתעוררו לשמע הצעקות הנוראיות)" – 'התאנה' הוא שם השכונה, לא עץ שגדל בה. כינוי זקוק לשני גרשים. בסוגריים העגולים – מילים מיותרות.
"(עד ש)לפתע[,] פסקו הצעקות כלא היו".
"לחזור לישון[,] אלא שהוא לא הרשה לעצמו[.]"
"הוא התארגן מהר[,] ויצא אל ה"לא נודע"[.]"
"(הרחובות באותו הזמן היו מעורפלים בגלל ש)בדיוק באותו הלילה[,] ירד גשם זלעפות[.] (לכן כל) [בשל כך,] הרחובות היו מלאים בקצת ערפל(,)[.]"
"הוא הסתובב (בין) [ב]רחובות (אשדוד)[,] עד שהחליט…" – בין בנייני אשדוד או ברחובות אשדוד. אגב, הגדרת מלכתחילה את מקום מגוריו. לכן, 'אשדוד' מיותרת.
"באותה השעה, כיוון שהעצים הסתירו את השמש, היה היער חשוך[.]" – הצעת ניסוח מוצלחת יותר, לדעתי.
"(אבל דוד) בכל זאת[,] (עזר)[אזר דוד] אומץ ונכנס אל היער[.] הוא התקדם אל עובי היער…" – 'לאזור' פירושו לקשור או ללבוש, 'לעזור' פירושו לסייע.
"(עד ש)לפתע[,] שמע (קול) מאחוריו [קול.] "
אחרי "היי" – שוב לרדת שורה.
מצפה לשיפורים (סליחה סיפורים) נוספים פרי עטך.
תנו לחיות!! חיות.