הגמד שסיבך הכל פרק 1

"יעיפו אותנו מהחנות בסוף" אומרת בצחקוק יעל (חברתי הטובה)
בנתיים אנחנו חורשות את המשביר בלה שפריץ על עצמינו כמויות של בושם ולמרוח מלא איפור.
אחרי שעברנו כל בקבוק בושם וכל ערכת איפור אנחנו בורחות מהחנות החוצה.
"חייבים לעשות את זה שוב" אני אומרת לה מתפוצצת מצחוק
"כל כך" אומרת יעל
בעודינו רצות וצוחקות על מה שעשינו אני רואה בזווית עיניי איש נמוך קומה מזכיר גמד.
נעצרתי וקפאתי.
"מה קרה?" שואלת יעל.
אני מצביעה לעבר האיש נמוך הקומה שעד לפני רגע היה שם.
"חח נורית את מדמיינת" אומרת לי יעל
אבל אני בטוחה שראיתי אותו.
המשכנו לכיוון הפארק, ואני עדיין דואגת מסתכלת לצדדים ובודקת אם הוא איפשהו.
הגענו לפארק, והתיישבנו על הנדנדות הגדולות.
מאחורי עץ אלון גדול עמד לו הגמד שחמק מעייני יעל.
ברגע שננעצו עיניי בעינייו הרגשתי צמרמות בגופי וידעתי, הייתי בטוחה שהולך לקרות משהו נורא.
ברגע שעלתה בי המחשבה הזאת השמיים התקדרו,
וראיתי טיפות גשם, אך אלו לא היו טיפות מים אלא טיפות אדומות.
דם.
אחרי רעם וברק חזקים ומרעישים הכל נעלם.
ואני חוזרת למציאות שבה חברתי יעל מנערת אותי וצועקת בקול מבוהל
"נורית נורית הכל בסדר?? נפלת על הרצפה"
מבוהלת ומפוחדת אני מסתכלת סביב ומנסה למצוא את הגמד בזווית עיניי, אך הוא נעלם.
"יעל אני אתקשר עלייך מחר אני חייבת לחזור ביי"
אני קוראת בעודי מתרחקת.
התחלתי לרצוץ לביתי השעה הייתה כבר מאוחרת והתחיל להחשיך כל דרכי אני מתקדמת בפחד ומסתכלת מצדדי ומאחורי שרק הוא לא יגיע שוב.
הגעתי לביתי, הולמת באגרופי בדלת שאמי תפתח לי אותה, במשך דקה ארוכה אף אחד לא עונה אז אני מוציא רועדת את המפתח מתיקי כי אני יודעת שאמי חוזרת מוקדם והיא אמורה להיות בבית.
משהו קרה אני אומרת.
אני נכנסת בשקט הדלת חורקת ואני צועקת
"אמא אמא אני בבית??"
אני שומעת את הכיסא נגרר על הרצפה ומשהו מטפס עליו ואור נדלק במטבח.
אני נכנסת ורואה את הזוועה במו עיניי.
אמי שוכבת שרועה על הריצפה מכוסה בדם וליד מתג האור הגמד הקטן.