האתגר שמשכית נתנה לי;))

הוא יצא מהיער בתחושת סיפוק מטורפת. "אני רצחתי את ג'יין." המילים התגלגלו על לשונו. הוא רץ וצרח כהוזה. "אני רצחתי את ג'יין!"
השמש החזקה סינוורה אותו והוא נשכב על הדשא הרך. את הפעם הקודמת שבה הייתה שמש כל כך חזקה הוא לעולם לא יישכח. הוא בדיוק קנה קרטיב לימון בקיוסק וטייל ברוגע ברחוב השומם, כאשר שמע קולות צחקוק.
שוב זוגות מתנשקים בפארק הציבורי? הוא הרים גבה. הוא ליקק את הקרטיב שלו באדישות והמשיך בטיול שלו. הוא אהב לערוך טיולים קצרים מסביב לביתו כאשר היה במצב רוח טוב במיוחד או עצוב במיוחד. זה הרגיע אותו והסב לו הנאה. במיוחד עכשיו, בקיץ הלוהט, כשהרחובות היו ריקים מפני שהאנשים נשארו בביתיהם, דבוקים למזגן הקר.
אך אז, הוא שמע קול מוכר. "אוי, ג'יין, מה הייתי עושה בלעדייך?" נשמעו עוד צחקוקים מאחורי השיחים. פאניקה מוחלטת התחילה לטפס במורד גבו. "אבא?"
אביו הרים אליו מבט מופתע והחוויר. "זה לא מה שאתה חושב. מייק! זה לא מה שאתה חושב!"
הוא ברח משם, ארטיק הלימון שנפל מידו על שיחי הוורדים היה העדות היחידה לכך שאי פעם היה שם.
הוא הביט בידיו המלוכלכות מדם. כן… הוא רצח את ג'יין. הוא רצח את ג'יין הבת זו&%$$@$!%&**)%$$ שהרסה לו ולמשפחתו את החיים!!
הוא שתק. כל כך הרבה שנים הוא שתק… אך ביום הקר ביותר בשנה, שלג ירד מכל עבר ואחיו הקטן יצא לבנות איש שלג בגינה יחד עם אביו. איש שלג מטופש. לולא אביו יצא החוצה לבנות את איש השלג הזה, אולי אימו לא הייתה עונה לפלאפון של אביו. אולי לא הייתה מגלה.
הוא שנא את אביו ששיקר לו, אך עוד יותר שנא את אימו שלא עשתה דבר. שתקה. לאחר שנה, כאשר גילתה שהוא המשיך לבגוד בה, זרקה עליו מנורה, זרקה על ג'יין כיסא וניסתה לרצוח את ג'יין. עכשיו היא בכלא. אך הוא הצליח. הוא רצח את ג'יין הבוגדנית, שאמא חשבה שהיא חברה שלה. הוא רצח את ג'יין הבוגדנית שבגדה באמא יחד עם אבא.
הוא דמיין אותה, שוכבת באמצע היער, חסרת ישע. הוא נזכר בהבעה המפוחדת שהייתה על פניה לפני שקירבתי אליה את הסכין. לפני שהוא נעץ את הסכין בליבה. לרגע כאב חד חותך את ליבו שלו. כאב של אשמה ושל פחד.
לא. הוא משכנע את עצמו. כפי ששכנע את עצמו להרוג אותה. זה הגיע לה. זה מגיע לה.
הוא נכנס אל הטנדר שלו ומניח את הסכין המטונפת על הכיסא לצד כיסא הנהג. הוא עוצר בקיוסק וקונה לעצמו ארטיק לימון. כל כך הרבה זמן חיכה לסגירת המעגל הזאת. נקמה.
הוא הוציא את הפלאפון הנייד מכיסו וחייג את המספר של אביו. "שלום, הגעתם למספר 0545662371 נא לשאיר הודעה לאחר ה… ביפ"
"היי, אבא. זה אני. תמיד אמרתי לי שעדיף להיות חכם מלהיות צודק כשרבתי עם ילדים בכיתה. אף פעם לא הסכמתי עם המשפט הזה. אף פעם לא הסכמתי איתך. היום נעשה צדק. חכם או לא חכם, נעשה צדק. אני רצחתי את ג'יין."