האח המת

וואו, קודם כל מאוד אהבתי את הרעיון! ממש מגניב! וזה ממש העביר בי צמרמורת!
אבל יש לי כמה הערות… מקווה שלא אכפת לך :)
דבר ראשון, ראיתי שכתבת הרבה "ו…" בהתחלה ובמקום זה, את יכולה פשוט לתאר מה קורה בבית, כדי להכניס את הקורא יותר לאווירה, להכניס בסיפור יותר נפח מה שממש חשוב – במיוחד בסיפורי אימה. למשל: "אתה יושב ורואה טלויזיה וחם ונעים לך ופתאום
אתה מרגיש רוח קרה לגמרי ואתה מסתכל אחורה…"
היית יכולה להרחיב קצת ולכתוב: "אתה יושב ורואה טלויזיה, אוויר הקיץ החמים נושב מהחלון בדיוק במידה הנכונה – לא חם מידי ולא קר מידי, בהתאם לעונה. אך כשמשב רוח מקפיאה מלטפת את עורפך עוברת בך צמרמורת, אתה מבזיק מבט לאחור…" זה סתם דוגמה כן, את יכולה לכתוב כל מה שעולה לך לראש, העיקר שתפרטי קצת יותר :)
דבר שני, לגבי הקטע עם המיטה, שהוא מוצא את אחיו המת שוכב לידו… קטע חזק, אני חייבת לציין! ממש טוב!! בגלל זה הייתי שמחה אם היית "מקפיאה" את הרגע. אני מתכוונת, תיארת מצויין את הדמות, יכולתי לראות אותה מול העיניים (מה שהיה ממש מלחיץ חחח) אבל אז הדמות הראשית בחנה את הציפורניים שלו ואז הסתובבה… זה לא ממש תואם את המציאות, תחשבי שמשהו כזה היה קורה לך… אני סביר להניח הייתי מבועתת עד עמקי נשמתי, הייתי קפואה אולי, לא מזיזה את העיניים – לא מאבדת קשר עין עם הדמות מרוב פחד, מבינה?
דבר אחרון, בשלב כלשהו הקטע של המוות איבד משמעות, זאת אומרת, כל כך הרבה אנשים מתו בהפרשים כל כך קצרים שכבר איבדתי בזה עניין, בפעם הבאה פשוט תתמקדי במוות של הדמות הראשית ושל ההורים אחר כך, אבל בהפרשים ארוכים יותר, תכתבי באמצע כל דבר, אפילו את מזג האוויר או את השקט ששורר בבית אחרי שהצרחות שלו השתתקו, מה שבא לך – יש לך את הדמיון ואת היכולת אז אני משאירה את זה לך :)
בכל מקרה, מקווה שלא נעלבת או משהו, כי זאת לא הכוונה שלי, את כותבת בסך הכל ממש טוב ומאוד אהבתי את הסיפור! אז תמשיכי לכתוב! ושיהיה לך חג שמח! D:

יואו, איזו חפירה! לא שמתי לב שזה יצא כזאת מגילה!… סורי…חחח