דולי הבובה
זה היה היום הגדול של מאיה זה היה היום הולדת 9 שלה. ההורים שלה לא ידעו מה היא רוצה אז הם לקחו אותה לחנות. בחנות לא היה מבחר גדול של בובות אז היא בחרה בובה אחת. הבובה הייתה בצבע שחור והשיער שלה היה ארוך וצהוב היא קראה לה דולי. היא ואבא שלה הלכו למוכרת. שאביה שאל כמה הבובה עולה המוכרת אמרה שזה בחינם זה לא הפריע לאבא שלה. מאיה שיחקה איתה כל היום אבל לפני שהיא הלכה לישון היא שמעה.
"דולי פותחת תדלת".
"דולי יורדת במדרגות".
"דולי לוקחת סכין".
"דולי עולה במדרגות".
"דולי הורגת את אמא".
"דולי הורגת את אבא".
אח שלה שמע את זה והוא פחד. אח שלה נעל את החדר שלו כמה שיותר מהר. הכל היה שקט לרגעת אח שלה חשב שהכל בסדר ושהוא יכול לחזור לישון אבל הוא שמע
"דולי פותחת תדלת"
"דולי רוצחת את אח שלך".
מאיה התעוררה מפחד וראתה שדולי בחדר שלה.
"זה היה רק חלום" היא אמרה לעצמה היא נשמה נשימות עמוקות בישביל להירגע אבל אז היה איזשהו קול.
"דולי רוצחת אותך"
תגובות (2)
מזכיר מדי את 'משחק ילדים' עם הבובה "צ'אקי".
ברוך הבא לאתר. שלוש שנים בניכר לא אמורות לשבש את החשיבה בעברית. אם אתה חושב באנגלית – יש מקום לעבוד על תרגום.
חוסר פיסוק מקשה על הקריאה. נסה לקרוא בקול את מה שכתבת, ובכל מקום שיש צורך בהפסקת נשימה או עצירה מתודית – הוסף סימן פיסוק.
"יום ההולדת" – 'הולדת' מתאר את 'יום'. 'יומולדת' – למרות שהיא נפוצה, היא עדיין שגיאה.
"ההורים לא ידעו [איזו מתנה] (מה) היא רוצה" – 'מה היא רוצה' – נשמע מאוד לא טוב.
"(ו)[עם] ש[י]ער (ארוך) צהוב [ארוך]" – קודם צהוב, אח"כ ארוך. לחלופין – "ארוך [ו]צהוב".
"[כ]ששאל אביה את המוכרת" – הפעולה קודמת לממבצע הפעולה.
"פותחת (ת)[את ה]דלת" – זה סיפור, לא דיבור ברחוב.
"(אח שלה) [הוא] נעל את הדלת" – נושא המשפט נשאר אותו הנושא מן המשפט הקודם. מאזכר מספיק.
חסר 'סגור ציטוט' במשפט האחרון.
אתה מוזמן להיות קצת יותר פעיל באתר. בצורה זו תזכה ביותר קוראים ויותר תגובות.
תנו לחיות!! חיות.
תודה