בית משוגעים , מבוסס על הסרט "המחלקה" . פרק ראשון .

טוב אני יתן לכם את ההקדמה רק על הדמויות ..
ג'מי היא הדמות הראשית , אני כותבת מנקודת המבט של ג'מי , ולפעמים אולי מנקודות מבט אחרות ניראה .!
ג'מי (jemmi) : בת 16 , בעלת שיער חום כהה עד המותניים עיניים כחולות ועור שזוף , רצחה 2 אנשים
דניאל (deniel) כה זה עם E : בת 13 בעלת שיער חום בהיר עד הכתפיים , עיניים כחולות ועור לבן , מאמינה ברוחות וטוענת שהן קיימות . הכי צעירה בבית המשוגעים .
כריסטן (kristen) : בת 16 בעלת שיער בלונדיני עד הכתפיים עיניים כחולות ועור שזוף אחותה של ג'מי
אליאנה (eliena) : בת 16 בעלת שיער שחור , עור לבן ועיניים צהובות , רצחה את הוריה .
אמיל (emil) : בן 16 , מאוהבת בג'מי בעל שיער חום עיניים חומות שזוף . מאמין בשדים ורוחות .
ג'רמי (jerami) : בן 17 , בעל שיער בלונדיני עיניים כחולות נער בהיר , מאמין בשדים ורוחות חברו של אמיל .
אדם (adam) : בן 16 , בעל שיער חום עיניים חומות שזוף , רצח את אחותו כי נכנס בה שד , כך טוען .
מייק (maik) : בן 40 , מנהל בית המשוגעים , יודע שיש בבית המשוגעים שד הרודף אחרי הנערים והנערות אך שותק ונותן להם לגלות זאת לבד ולהאמין שהוא קיים למרות שהוא מכחיש ואומר שאין כלום ומאכיל אותם בכדורי הרגעה !
מיילי (miely) : בת 34 , האחראית , מודעת לכל העיניינים בבית המשוגעים רק אינה מודעת לכך ששד מסתובב בו .
השד : בת ! בעלת שיער חום כהה , ניראת פשוטה אך ידייה מלוכלכות וחולשתה היא אש ועשן .
זהו אלו הדמויות ! אני מקווה שתהנו לקראו .. אז אני יביא לכם תהקדמה ? יאללה ! אשמח לתגובות דרך אגב .

פרק ראשון :
פגעתי בו ! בלב ! אני לא מאמינה , השם ישמור אני .. אני חייבת לברוח עכשיו !
הסתכלתי על האיש עם החולצה הלבנה עם הכתמי דם על הסכין שתקועה לו בתוך הצוואר ,
דמעות ירדו לי , אבל החיוך התפשט על פני זה או שהוא היה הורג אותי או שאני אותו , אני מאמינה שהיה בו שד הוא רדף אחריי ,
"ג'מי ! הכל בסדר ?" שמעתי את כריסטן צועקת לי מרחוק "כן" לחשתי למרות שידעתי שלא .
שמעתי ניידות מתקרבות , ידעתי שזה יקרה הסתכלתי לאחור וראיתי שתי שוטרים תופסים את כריסטן , חיכיתי בשקט התקדמתי לכיוונם השוטר הרזה והגבוהה צעק לי להרים את ידיי , הרמתי והתקדמתי לכיוונו "תעצרי אל תזוזי" צעק השוטר , המשכתי ללכת לא היה לי אכפת פשוט המשכתי הלאה ,
דם נישפך על מכנס הג'ינס הבהיר שלי הסניקרס הכחולות שלי התמלאו בכתמי דם , הסתכלתי על הברך שלי ואז התסכלתי על השוטר , הוא רץ לכיווני תפס אותי רגע לפני שמעדתי לרצפה …
התעוררתי בתוך חדר לבן עם דלת שהיה באמצע חלון עם סורגים ועד חלון גדול בקיר עם סורגים ,
הבנתי שאני נימצאת במקום לא טוב קמתי לאט לאט והתקדמתי לכיוון הדלת , צלעתי ,
התחלתי לדפוק בשקט על הדלת ולהגיד "תוציאו אותי מכאן" אף אחד לא שמע , המשכתי לדפוק ולצעוק , "היי את ! תשתקי כבר" שמעתי קול של אישה ופתאום היא הופיעה מולי , זאת אומרת ראיתי את פנייה דרך החלון הקטן שבדלת היא פתחה לי את הדלת וביקשה ממני שאני ירגע . אמרתי לה שאני רגועה ושאלתי איפה כריסטן אחותי היא הראתה לי את המקום ואמרה לי שזה בית משוגעים צחקתי בהתחלה ואמרתי לה שבטוח זה בית סוהר היא אמרה שלא , והיא לקחה אותי לחדר של אחותי ראיתי שם 2 מיטות הסתכלתי עליה "מה לאחותי יש שותפה בחדר ?" היא לא ענתה , ראיתי את כריסטן לבושה בכחול , המכנסיים המשוחררים והחולצה המשוחררת מכופתרת בצבע כחול , שיערה אסוף לזנב סוס . "את איתי בחדר אחות !" אמרה לי וחייכה , "אחלה" אמרתי לה והתיישבתי על המיטה
"עדיין לא הביאו לך בגדים ?" כריסטן שאלה "איזה בגדים ?" הסתכלתי עלייה במבט מבולבל , "כמו שאצלי" היא אמרה "הא לא !" חייכתי קיוויתי שלא יביאו , היה לי נוח עם הגינס שמלא בדם ועם הנעליים והחולצה שלי , "קחי ג'מי אלו הבגדים החדשים שלך אני יכבס את בגדייך ויחזיר לך אותם אח"כ" אמרה מיילי האחות . "טוב" חייכתי אלייה "את מזכירה לי מישהי" אמרה מיילי ויצאה במהירות מהחדר , "מוזרה" אמרתי לעצמי אבל כניראה שכריסטן גם שמעה את זה "תקשיבי לי ! אנחנו חייבות לצאת מפה" היא אמרה "למה נחמד פה , גם ככה אמא ואבא מתו יהיה מי שיטפל בנו פה" השבתי לכריסטן .
"טוב" היא השפילה את מבטה כלפי מטה . בנתיים לבשתי את השמלה הכחולה שנתנו לי ואת הכפכפים השחורות המוזרות שאמורות להתאים לשמלה ואספתי את שיערי לגולגלך .
"ארוחת צהריים בנות !" ניכנסה מיילי לתוך החדר שלנו , "אנחנו כבר באות" אמרנו לה והחלפנו בגדים , מיילי ניראת נחמדה, היא הביאה לנו את הבגדים שלבשנו מקודם אבל הבגדים היו נקיים ! בלי כתמי דם . לבשתי את הג'ינס הבהיר החולצה הכחולה עם הכתוביות המוזרות ואת הסניקרס הכחול כריסטן לבשה את הגופיה הורודה שלה ואת החצאית השחורה ואת נעלי הבובה הורודות שלה , יצאנו לכיוון חדר האוכל כשהגענו פתחנו את דלתות החדר וניכנסנו לשם ..

המשך יבוא.מקווה שתאהבו :)