בית המלון – פרק 1
"אנחנו חייבות להיכנס?" שאלה לורן
ארבעת הבנות דיאנה,קיילי, אוור ולורן , עמדו עמדו מול המבנה הישן וגדול המימדים .
לאחר שהמכונית שלהן נתקעה באמצע הכביש והפסיקה לזוז מסיבה לא ברורה , הבנות לא ידעו מה לעשות .
הן יצאו מהמכונית וניסו לבדוק מה הבעיה, אבל לא היה בזה תועלת, הבנות לא הבינו במכוניות ( אולי רק בנהיגה ).
אוור הציעה שיחפשו מישהו שמבין במכוניות , או שיכול להפנות אותם למישהו שיעזור להן .
ואז הבנות שמו לב שהמקום בו נתקעה המכונית היה כמעט ריק .
חוץ מהעצים שעמדו בשולי הכביש ומשתי מבנים שהיו נטושים וישנים, האזור היה ריק , הוא היה ריק מנפש חיה .
והמפחיד ביותר ,
היה השקט.
השקט ששרר היה מפחיד ומצמרר. שום קול לא נשמע ,לא של בן אדם ולא של בעלי חיים .
הכול היה שקט , אפילו הרוח לא נשבה .
זה גרם לבנות קצת לחשוש , אבל הן לא יכולות להתעקב יותר מידי .אם הן לא ימצאו עזרה בקרוב הן יצטרכו להיתקע במקום הזה בחושך ,והן ממש לא התכוונו להישאר .
הן התחילו ללכת , בתחילת דרכן הן לא ראו אנשים, בתים,בעלי חיים . לאחר כמה דקות של הליכה הן ראו מבנה גדול מימדים וישן . הבנות התקרבו למבנה ונעמדו מול שער הברזל החלוד .המראה של המבנה העביר בהן צמרמורת , אבל כולן ידעו שזאת אולי הדרך היחידה למצוא עזרה .
"אנחנו חייבות להיכנס?" שאלה לורן .
הן הסתכלו אחת על השנייה והיססו .
" אתן חושבות שיש פה בכלל מישהו? המקום הזה נראה ישן כל כך." אמרה דיאנה .
הן הסתכלו על המבנה וראו שהגינה שהייתה בקדמת המבנה היו בה עצים ערומים וחלקם שבורים ,צמחייה יבשה ופרחים שנבלו. המבנה עצמו היה חשוך ואפל וחלק מחלונותיו היו שבורים .
ובחלק האחר לא הייתה זכוכית , במקומה היו סורגים , כאילו מישהו כלוא בפנים .
"כן, הבית הזה נראה נטוש ,לא נראה שמישהו יגור פה. וגם אם מישהו גר פה לא הייתי שמחה לפגוש אותו ."אמרה אוור.
"רגע,תראו" אמרה קיילי כשהיא מצביעה על אחד החלונות שנמצא בקומה הראשונה ."האור שם דלוק , זה אומר שמישהו נמצא שם ."
"אז אני מנחשת שאנחנו חייבות להיכנס לשם ולבקש עזרה ." אמרה אוור באי חשק .
לורן ניגשה אל השער ופתחה אותו . הוא נפתח בחריקה צורמת שהעבירה בהן צמרמורת .
הן התחילו ללכת בתוך הגינה . הן הלכו בצעדים איטיים ונצמדו אחת לשנייה.
חתולה שעברה לידם בריצה הבהילה את דיאנה וגרמה לה לצרוח .
קיילי השתיקה אותה , והן המשיכו ללכת .
כשהן הגיעו לדלת הן היססו לרגע ואז קיילי ניגשה לדפוק על הדלת .
אבל עוד לפניי שהיא הספיקה לדפוק על הדלת , הדלת התחילה לזוז ונפתחה.
לא היה אף אחד מאחורי הדלת כדי שיפתח אותה .
הבנות עמדו ובהו בדלת בהפתעה.
"הדלת הרגע נפתחה מעצמה?" שאלה אוור .
"מסתבר,טוב, בואו ניכנס." אמרה דיאנה .
"רגע מה?!?!" צווחה אוור "זה נראה לך חכם להיכנס לבית שהדלת שלו נפתחת מעצמה ?אנחנו ראינו מספיק סרטי אימה ומתח בשביל לדעת שלא כדי לעשות את זה ."
" תירגעי , אנחנו רק נכנסות ומבקשות עזרה ,זה יקח רק שתיי שניות ."ניסתה דיאנה להרגיע אותה ." זה בדיוק מה שהם תמיד אומרים בסרטים, שהם נכנסים רק לשתיי שניות ,אבל בסוף הם לא יוצאים משם ." אמרה אוור . דיאנה התעלמה ממנה והמשיכה ללכת . הן נכנסו בצעדים זהירים, נצמדות עוד יותר אחת לשנייה , מנסות לא להשמיע שום קול."סליחה?" קראה לורן , אך אף אחד לא ענה .החדר שאליו נכנסו היה חשוך . הן חיפשו אחר מתג האור ,ולאחר שלורן מצאה אותו היא הדליקה את האור בחשש.החדר היה מרווח וגדול . הוא היה בסגנון ישן , ומה שגרם להם לחשוב כך היו הספות שהיו בצד החדר שהיו מעוצבות בסגנון ישן והקיר שרובו התחיל להתפורר וגם התמונות שהיו תלויות על הקיר שבתוכן היו אנשים ,חלקם זקנים וחלקם צעירים , וכולם התלבשו בבגדים ישנים .
" תראו " הצביעה לורן על שולחן בקצה השני אל החדר . השולחן היה גדול ועליו הונחה מחברת ופעמון שהיה בבתי מלון ישנים .
" אתן חושבות שזה היה בית מלון ?" שאלה לורן .
"יכול להיות"אמרה אוור .
"אבל…" התחילה דיאנה לומר . אבל אז האורות נכבו .הבנות צרחו בבהלה ונצמדו שוב אחת של השניה .
אחרי שנייה האורות שבו ונדלקו .
" אפשר לעזור לכן במשהו, גבירותיי?"
קול צרוד וחלש נשמע מאחריהן.
תגובות (0)