“בית המוות”

אני הולכת בצעדים איטיים וקטנים לאורך המסדרון, מפחדת למעוד או להתקל במשהו או במישהו.
הופרדתי מחברותיי ועכשיו אני פה לבדי והפחד החל להתשלט עליי.
האורות מעומעמים והכל מלא עשן וראשי החל להתסחרר מעט.
אני שומעת צרחות מצמררות ומתחילה ללכת בצעדים מהירים, לפתע הצרחות מפסיקות והכל נהיה יותר שקט.
אני מתחילה להזיע מעט ומרגישה שמישהו מסתכל עלי.
אני עוצרת ומסתובבת באיטיות, רואה מישהו במסכת חזיר עם סינר לבן של שף בכתמי דם מסתכל עלי.
ברגע שהבטתי בעיניו הוא התחיל להתקרב לעברי מחזיק מסור בידיו!
אני מסתובבת חזרה ומתחילה לרוץ.ליבי דופק בחוזקה,
אני רצה לפניה הראשונה שאני רואה ונופלת נפילה חזקה ומקבלת מכה בברכי.
אני מסתובבת לראות מה זה היה ורואה גופה מלאה בדם זרוקה עם עיניים פתוחות לרווחה מלאות באימה ופחד.
אני צורחת ומנסה לקום כמה שיותר מהר כדי לברוח אך איך שנעמדתי על רגליי מישהו אחז אותי והניח שק בפניי.
אני לא רואה דבר נשימותיי נהיות כבדות וליבי פועם בחוזקה,
אני מרגישה את גופי נגרר בריצפה מפוחדת.
ברגע שתזוזה הפסיקה הרגשתי משהו כבד וקר על ידיי ורגליי.
שומעת ציחקוק משוגע של מישהו מרחוק שהולך ומתקרב.
שני אנשים במסיכות מסירים ממני את השק מהראש.
אני מוצאת את עצמי בתוך חדר מביטה באור האדום והמעומעם,
מביטה בידיי וברגליי הקשורות בשלשלאות ברזל בכיסא.
מביטה סביבי וליבי החסיר פעימה,
גופות.
גופות של אנשים נמצאים זרוקים בכל פינה בצידי החדר אחד על השני אני צורחת בחוזקה מהפחד.
פתאום בזווית העין שלי אני רואה תזוזה.
אני מביטה לעבר מקור התזוזה ורואה זוג עיניים של ילדה נעוצות בי עם חיוך מבעית ומזעזע.
הילדה שהייתה זרוקה על הריצפה כרגע התקרבה לכיווני משמיעה קולות מצמררים מהעצמות של גופה.
וצרחה צרחה מבעיתה ואז כל הגופות סביבי החלו לקום לכיווני
עצמתי את עיניי וצרחתי,
"מרי! מרי! מרי!". בכל הכוח שלי ורועדת.
עד שפתחו את הדלת ואחד העובדים של "בית המוות", בא לעברי שחרר אותי מהשלשלאות והוביל אותי ליציאה.
אנחת הקלה יצאה מפי כשראיתי את החברות שלי. ואמרתי בחיוך,
"איך זה שאני הייתי היחידה ששרדה את כל המבוך המפחיד הזה ואתם לא? עוד שניה חירבתי במכנסיים! זה הרבה יותר מפחיד להיות שם לבד מאשר כולנו יחד בתור קבוצה!".
"ראינו אותך דרך המסך זה היה קורע".
"הא-הא-הא.. מצחיק מאוד".
"יאללה בואו נלך לקנות פיצה נהייתי רעבה מכל זה!".
"כן שניה אני רק אלך לשירותים לסדר את האיפור שלי אני נראית נורא".
"את נראית נורא בכל מצב, טוב נו תמהרי אם לא נלך בלעדייך!".
"טובב!!".
נכנסתי לשירותים מסדרת לי את האיפור שנמרח.
נכנסתי לאחד מתאי השירותים מהדחף להשתין אחרי כל המבוך המפחיד הזה ואז האורות נכבו והדלת נטרקה.
"היי, יש פה מישהו! אל תסגרו". צרחתי.
האורות חזרו ואני ממהרת לסיים את עניניי.
האורות נכבו שנית. אני יוצאת מתא השירותים שוטפת ידיים מהר ומנסה לפתוח את הדלת כדי לצאת, אך הדלת לא נפתחת היא נעולה אני דופקת בחוזקה בדלת וצורחת.
"היי!! זה לא מצחיק תפתחו את הדלת הארורה!".
אני שומעת חריקה מהדלת של אחד התאים בשירותים.
אני עוצמת את עיניי ובולעת את רוקי בכבדות אני מסתובבת להביט לכיון תאי השירותים.
מישהו עומד שם ומביט בי בעיניו.
פניו מכוסות במסכת חזיר מלחיצה עם כתמי דם, וידיו המכוסות בדם אוחזות שני סכינים.
אני צוחקת ציחקוק לחוץ.
"מצחיק..אתה הולך לשירותים עם כל התחפושת הזו אתה עוד תגרום לאנשים התקף לב.. אתה יכול לפתוח לי את הדלת? הדלת לא נפחתחת ומחכים לי אז.."
הוא לא עונה ולא זז אף מטר ורק מביט בי.
בשלב הזה אני כבר מתחילה לצרוח ולקרוא לעזרה דופקת על הדלת בחוזקה ומנסה לפתוח את הדלת בחוזקה.
לפתע אני שומעת את צעדיו הכבדים מתקרבים במהרה אלי, ובדיוק כשאני באה להסתובב לכיוונו אני מרגישה משהו ננעץ בחוזקה בבטני.
אני יורקת כמות עצומה של דם מביטה באימה בעיניו החסרות רגש.
מרגישה את הסכיניו ננעצים בבטני שוב ומחייך את החיוך המבעית שלו,
ואני נושמת את נשימתי האחרונה לפני שהוא מחדיר בחוזקה את סכינו לעיני החודר לתוך הגולגולת.