בגיל 17 הכל קרה(פרק 2)

רצנו לעבר הדלת ואז זה קרה…
הדלת ישר נסגרה ולא יכלו לצאת.התחלנו פשוט לבכות.
הסתובבנו וראינו פתאום משהו,משהו לא מובן כזה וזה התקרב עלינו יותר ויותר קרוב ולא היה לנו לאן לברוח.
ראינו פתאום ראש לבן עם עיינים לבנות והכל דם ועוד בלי גוף!
צרחנו לכל עבר ופתאום נפתחה הדלת,דן היה שם והוא אמר ששמה אותנו צורחות,הוא שאל מה קרה?
הסתובבנו ולא ראינו כלום,היה אור והכל היה במקומו,חשבנו והבטנו אני ולוטם אחת בשניה והיו לנו מבטים של:אנחנו השתגענו או מה?!
הסתכלתי על דן נשקתי לו ואמרתי לו שלא קרה כלום וחייכתי חיוך מזויף.
הוא שאל עם בטוח לא קרה כלום ואמרנו שבטוח,שסתם התעמנו בשביל הצגה ובשירותים גם התאפרנו.
יצאנו מהשירותים ולוטם שאלה "מזה היה?!איך לעזאזל הכל נעלם?!"
היו לנו מלה דברים לדון על מה שקרה בשירותי הבנות.
הלכנו לכיתה והתחיל השיעור,כל השיעור לא יכלתי להתרכז בגלל מה שקרה,פחדתי שזה שוב יקרה והפעם עוד שאני לבד.
עברו להם 4 שעות ושכחתי מזה טיפה וגם לוטם נרגעה מזה,הלכנו לכיתה ואמרו לנו שנרד ללובי בשביל הפתיחה (של היום האימה) ירדנו ושמחנו כאילו אנחנו בנות 6 שקיבלנו סוכריה על מקל.
-ההצגה התחילה-
אני ולוטם הופענו ועשינו את העבודה שלנו וההמשך היה יותר מעניין…..
תגובות ממשיכה :)