סיוטי לילה בשומקום חלק ב
אני גדלתי היום אני בת 16 ועכשיו אני אבודה צורחת בשום מקום
הוא אחרי ואני לא מצליחה להתעורר מהסיוט
כי הפעם הוא אמיתי…
—————•————•
הוא רדף אחרי והפעם באמת היצור שרודף אותי בסיוטים מאז שהייתי קטנה
אולי זה מוזר שאני בורחת ממנו וצורת באמצע שומקום אבל ככה זה קרה
יום אחד שמעתי דפיקות בדלת של החדר פתחתי וזה היה שם רק חבילה קטנה ותמימה
פתחתי אותה והסתבר לי שאלו מסמכים ליציאה לטיול שנתי שכמו בכל שנה
צריך לחתום לארוז ולעלות על האוטובוס הבית ספרי לשומקום משעמם
רק שהפעם לא חתמו לי על הטפסים ועליתי בתור נוסעת סמויה
ואז הבית ספר באמת זרק אותי בשומקום והמשיך וככה הגעתי לפה הקמתי פה מחנה קטן
הדלקתי אש והתחממתי אבל הייתי רעבה כמו ביום כיפור הייתי במקום שאני קוראת לו שומקום
כי טכנית אין פה קליטה לא אנשים ולא בניינים אפילו לא נטושים זה כמו כוכב חדש
ואז בלילה שמעתי פסיעות ואז הרגשתי נגיעה קרה בחיים לא ציפיתי שזה יהיה הוא
לא עובר אורח או מטייל שרוצה קצת אקסטרים הישרדות אלא הוא
היצור הגבוהה והחיוור שמותיר אחריו עקבות דם זה שרודף אותי שנים בסיוטי הלילה
היצור שאני קוראת לו ״הנורא״ וכן אני מודה פחדתי אני הילדה שארגנה מרתון סרטי אימה עד הזריחה וישנה כל היום בלי סיוט אחד הילדה שלא בכתה מגיל 6 (האוגר שלי מת) וכל זה נראה כמו שטות
מול ״הנורא״ קראתי לו ״הנורא״ מכמה סיבות הוא מפחיד אותי הוא מלחיץ אותי ובגללו עברתי שנים של טיפול פסיכיאטרי (דפוק מעצבן ומיותר)
שנאתי אותו בכל נשמתי
והוא כאן עם הטפרים והפנים הריקות שבאות ומתקרבות אלי ואני ידעתי שזה הסוף
אבל אז עשיתי משהו שאף אחד לא צפה
אפליו לא ״הנורא"
המשך יבוא…
תגובות (1)
מושלם ומעניין