משחק של חיים ומוות ! 5 !
מה ? מה ?! שאלתי את עצמי שעדיין דימן נישק אותי .
ואז התנתקנו וברחתי לתוך המבנה של המשטרה ודימן בעקבותיי ,
בגלל שהייתי באולימפיידת ריצה הוא לא יצליח להגיע אלי , הכנסתי למחסן של כלי
הנשק של הרגשתי הכי בטוחה , התקפלתי לצורת עובר והטמנתי את ראשי בכפות ידי .
הנשיקה הזאת תהרוס את החברות הטובה שלנו ולא נצליח לדבר אחד עם השני ,
דימן הוא החבר היחיד שנשאר לי בחיים ואני לא רוצה שהכול יהרס .
נסתי להסדיר את הנשימות שלי בין לבין זולגות דמעות .
" למה "? שאלתי את עצמי " למה הדמעות "? שאלתי אותם וכמו מטומטמת אני מחכה לתשובה .
" מה יש לי שאני בוכה בגללו "? שאלתי את עצמי , אני בקושי בוכה בגלל חברים ,
יש מצב אני מתחילה להרגיש משהו לדימן בכול הזמן שדחיתי אותו !
"אההההה "!!!! שמעתי את ויקטוריה צועקת ויצאתי בריצה עם הרובים בידיים .
" מה קרה "? שאלתי .
" דימן יצא לקחת משהו מהמכטנית וזומבים התחילו להתקרב אליו , אני לא יודעת אם הוא בחיים "!
" מה "? צעקתי ויצאתי בעקבותיו , ראיתי אותו מאחוריי המכונית יורה בהם שהוא פצוע בברך ,
נגשתי אליו ועמדתי מולו " מליסה "? הוא שאל וכיוונתי את הרובים לזומבים שהתקרבו .
" בום " ! נשמע ירייה חזקה של שני רובים . תפסתי את היד של דימן ומשכתי אותו בזהירות
לכיוון המבנה המשטרה בעוד שדימן צולע .
דחפתי אותו לא משנה לי מה יקרה הוא יפצע שוב או לא העיקר שאני לא יאבד אותו ,
הוא נפל על הברך שהייתה פצועה והשמיעה זעקת כאב , לקחתי מכיסו של דימן את המפתחות
של המכונית ויצאתי בריצה מהירה למכונית , פתחתי את הדלת ומולו עמד גוש זומבים .
" עופי לי מהדרך כלבים "! אמרתי והתנעתי את המכונית ונסעתי דרך הגוש זומבים לתוך המבנה
החנתי את הרכב ויצאתי במהירות וסגרתי את השער הגדול והלבן והדלקתי אותו ( זאת אומרת
הדלקתי שהוא יהיה חשמלי ) .
" וואו ".. עמדו כולם עם פה פתוח .
" פשש גם יפה , גם יודעת להלחם וגם לא פחדנית איזה מושלמת " חייך מייק .
" תודה " אמרתי ונתתי למייק נשיקה בלחי הסתכלתי על דימן שהסתכל על הריצפה , התקרבתי
אליו ונתתי לו יד וחייכתי , הוא לקח וניסה להתרומם ועטף את זרועו השמלית על צווארי והתקדמנו
לתחנת המשטרה בשתיקה ונכנסנו .
דימן התיישב על כיסא וחפשתי את והלכתי לארון שהיה מצוייר עליו מגן דוד אדום ופתחתי ,
לקחתי תחבושת והרמתי לדימן את הג'ינס שלו כלפיי מעלה ועטפתי את הרגל בעוד שאני
מסתכלת על הרגל שמתי לב שדימן הסתכל עלי , קמתי וחבקתי את דימן .
" חשבתי שאני יאבד אותך , אתה מטומטם מה אתה יוצא בלי השגחה "! אמרתי.
דימן קם על הרגל שלו ועמדנו אחד מול השני " אני חשוב לך "? הוא שאל .
" ברור , אני מכירה אותך מאז שנולדתי , אתה חבר ילדות אני לא רוצה לעבד אותך "! אמרתי.
" אני מצטער עם מקודם , אני יודע שאת לא רצית את זה , שאת אוהבת את מייק ".
הסתכלתי לתוך עיניו ואז עשיתי פרצוף " אההה"? שאלתי עם סימן שאלה בראשי
" מה "? שאל דימן .
" את מי אני אוהבת ? את מייק "? צחקתי " חשבת שאני אוהבת את מייק "? עכשיו נקראתי
מצחוק " אהה זה רציני "? שאלתי והפסקתי לצחוק .
דימן הנהן בראשו " לא אני לא אוהבת את מייק אני אוהבת מישהו אחר "! אמרתי
" בסדר ". אמר דימן ועטפתי את הידיים שלי סביב צווארו של דימן " אני אוהבת אותך "! אמרתי.
" אותי "? הוא חייך .
" כע " אמרתי .
" אבל אמרת שאני חבר טוב ואם ניהיה ביחד זה יהרוס את החברות "!
" זה לא יהרוס , אנחנו יותר מידי קרובים "! אמרתי ודימן נישק אותי .
" כמה זמן חכתי לרגע הזה ". אמר דימן .
" אוקיי דימן אנחנו צריכים לנסוע " ! אמרתי
" לאן "? הוא שאל .
" לבתים , צריך לאסוף את הבגדים , לאסוף קצת אוכל ולחזור לכאן , רק אנחנו יכולים
לצאת מפה ומייק והחבורה שלו תקועים פה אנחנו צריכים לעזור להם "! אמרתי ויצאנו מהמבנה
שדימן נעזר בי לשמור על יציבו .
" הולכים"? שאלתי
" בסדר " אמרו ויקטוריה ואלכס .
" לאן אתם הולכים "? שאל מייק .
"לקחת קצת בגדים , לא נשאר בבגדים האלו שבועות ,ונביא קצת אוכל לפה בשבלכם " אמרתי .
ונכנסנו אל הג'יפ שהחנתי בתוך שטח המבנה , מייק הפסיק את הפעילות של השער החשמלי
ופתח אותו ושבו אנחנו בדרך אל המוות !
תגובות (0)