משחק של חיים ומוות ! פרק 4!

הרגשתי את הרוח בשער , הדלת של הג'יפ הייתה קרובה אבל הרגשתי שהיא רחוקה מאוד .
זומבים מלאי דם , צבע עור אפור ורקוב התקרבו אלינו " מליסה תפסי לי את היד "! צעק דימן .
" בהתחלה זה ויקטוריה, אלכס ואז אני "! צעקתי ודחפתי אותם קדימה בעוד שויקטוריה נפלה.
" ויקטוריה "! צעקתי ורצתי אליה קדימה שהזומבים התאספו מסביבה " זהרי "! צעקתי
ונכנסתי בגוש הזומבים שהיו סביבה והם התחילו לעוף באוויר , ככול שהמסור התקרב , היה יותר
ויותר דם על פני , תפסתי לה את היד והרמתי ורצתי שויקטוריה אוחזת ביד של אלכס ודחפתי אותם
אל תוך הג'יפ ונכנסתי גם וסגרתי את הדלת והתקרבתי למושב הקדמי ליד דימן שזומבים מנסים
להכנס דרך החלונות " סע "! צעקתי וראיתי שויקטוריה מלאה בדמעות " תרגעי זה נגמר "!
אמרתי לויקטוריה והסתכלתי על אלכס והוא כנראה הבין את הרמז שלי .
" חכם מאוד דימן , איזה טימטום שבחנייה חשוכה לא יהיו זומבים "! צעקתי אליו בעוד שאנחנו נוסעים ,
ברחבי העיר , היה שמש קרניי השמש נכנסו בזגוגית חלוני וחום התפשט במכונית .
" לאן נוסעים "? שאל דימן .
" לתחנת המשטרה צריך נשק " אמרתי והסתכלתי מבעד לחלון .
" אוקיי " אמר דימן ופנה לרחוב ה"דרקון " .
" אחרי זה נגיע לכול בית כדי להרגן כמה דברים ונמצא לנו מקום לחיות עד שכול זה יפסק או
שנוכל לעזוב את העיר " אמרתי והסתכלתי עליו .
" מליסה .." אמר דימן
" אהה ?" שאלתי ואני יודעת איזה שאלה הוא ישאל אותי .
" נכון לגבי מה שאמרתי לך , אז את מסכימה "? הוא שאל .
" היגענו "! אמרתי , וגם כדי לנסות לצאת מהשיחה שנסחפתי אליה .
יצאנו מהמכונית שברחובות אין שום מת הוא ריק , קרניי השמש שומרים עלינו , חייכתי לכיוון דימן .
באנו לשערים הגדולים של התחנה ודימן העביר בהם כרטיס עם השם שלו והם נפתחו ונכנסנו .
" יכול להיות שיהיו זומבים פה "? שאלה ויקטוריה
" לא ! אין מצב השערים הם חשמליים , אם הזומבים היו מתקרבים הם היו מתים "! אמר דימן ופתח
את דלת ולמרבה המזל זה היה ריק והדלקתי את האור והלכנו למחסן של הנשק ,נכנסנו לתוכו
ודימן ארז תחמושת של הרובים וחילק אותם , לי הוא נתן שני אקדחים קטנים ורובה אחד אמרקאי
MACHINE GUN ויקטוריה קבלה אקדח קטן אחד ורובה ES C90 שהירייה שלו חלשה וההדף חלש .
לאלכס הוא נתן רובה גדול shotgun בגלל שהוא יודע להשתמש ברובים ולעצמו הוא לקח
רובה KM UMP45 שיש לו ירייה מדוייקת ויצאנו מהמחסן .
נכנסנו למבנה כדי לבדוק אולי נשארו רמזים לתחילת המגפה ושמענו רעשים , נשימות וצעדים .
לקחתי את שני הרובים הקטנים שלי וכיוונתי ליציאה ודימן כיוון לתוך המבנה , הצעדים המשיכו
והמשיכו להתקרב ופעימות הלב שלנו כבר נשמעו , זה התקרב וראיתי יד יוצאת פותחת את הדלת
האחורית , הרמתי כלפיי מעלה את שני הידיות של הרובים וכיוונתי " חכו "! אמר קול שפתח את הדלת .
אלו היו בני אנוש , נערים כמונו .
"איך הצלחתם להמלט "? הם שאלו.
" לא היינו פה בזמן הקרוב חזרנו לפני שלוש ימים " אמרתי .
הם פתחו את הדלת ויצאנו לבחוץ שאני רואה איזה שלוש נערים ושתי נערות מולי .
" היי שמי מייק ואלו הם : ג'וש , ריק , מיילי , רוז " אמר הנער גבוה , עם עיניים ירוקות ושער שחור
קצר . " היי קוראים לי מליסה ואלו הם : אחותי ויקטוריה , דימן ואחיו אלכס " חייכתי .
" איזה יפה את " אמר מייק .
" תודה " חייכתי .
" אז מה אתם עושים פה "? של דימן .
" אבא שלי אמר לנו ללכת לפה ולהסתתר כמו ננשך על ידי זומבי "! אמר מייק .
" ואתם "? הוא הוסיף .
" באנו לאסוף נשק " אמרתי .
" אין לכם זכות זה שלנו "! אמרה רוז נערה בת שש עשרה שער חום גולש ועיניים כחולות
" אני עובד פה , למה אין לי זכות "? שאל דימן .
" כן רוז אני מכיר אותו "! אמר מייק .
" אז אתם נשארים פה "? שאל מייק .
" לא אנחנו צריכים ללכת , נבוא שירד הערב ". אמרתי
מייק התקרב אלי והחזיק לי את היד " אני מקווה שהכול יהיה בסדר " אמר מייק .
באתי לתת לו נשיקה בלחי ודימן העיף את ידו " אל תיגע בחברה שלי "! אמר דימן ומשך אותי
לכיוון הג'יפ .
" מה יש לך "? שאלתי .
" אני לא רוצה שתהיה איתו "!
" אני לא איתו , רק הכרנו , מה אתה מקנא "? שאלתי
דימן סיבב אותי לכיון שלו שהעיניים שלנו נפגשו " כי את שלי "! הוא אמר .
" אני לא בובה , אני רכוש פרטי "! אמרתי . ודימן נישק אותי !
זה לא הזמן המתאים בדיוק לזה , אנחנו במלחמה , אנחנו משחקים על החיים שלנו !