מקלט (פרק 3)
פתאום…הרגשתי מאחורי מישהו שמחזיק לי את הכתף..!
הסתובבתי והיה מאחורי מהלך !
הייתי בהלם לכמה שניות אבל אז תפסתי את עצמי בידיים. זאת לא פעם ראשונה שאני רואה מהלך וזאת גם לא תהיה האחרונה כנראה, אבל ..עדיין, לראות מהלך זה מפחיד כל פעם מחדש..!
אין שום זכר לאנושיות, פשוט שום דבר! חוץ מאולי בגדים קרועים ומוכתמים בדם ובוץ.
הפעם הראשונה ששמעתי על המהלכים היה בבית ספר. היה זה שיעור היסטוריה והמורה החליטה שהשיעור נלמד על "ההיסטוריה המתרחשת" ודיברנו על מה שהיה בחדשות אמש.
זה היה מזעזע. מהלך פרץ אל תוך שדה תעופה והתחיל לנשוך אנשים. היו מהלכים, חלקם נתפסו ואז המגיפה פרצה בבת אחת.
כל העולם היה בלחץ, ניסה להבין מה המקור של הדבר הזה.
אך אף אחד לא מצא את התשובה.
הדבר שיכול להביא לסוף העולם נשאר תעלומה.
המהלך קירב את שיניו אל השיער שלי ונשך אותו- אני התחמקתי והוא תלש את הגומיית שיער שלי מבין שיניו.
הייתי צריכה לחשוב מהר!
לקחתי את הוילון של התא מדידה וליפפתי אותו בפנים. קשרתי אותו לאחד המוטות ששמים עליהם בגדים. הייתי צריכה להרוג אותו. לא הייתי צריכה לפחד. אבל לא יכולתי.
השארתי אותו שם מכורבל בעצמו, ורצתי החוצה.
יצאתי למדרכה בצעדים חרישיים, הסתכלתי סביבי וכל מה שניתן היה לראות זה בתי מגורים. הייתי צריכה לארוב ולהציץ בחלונות בלי רעשים עד שאני אמצא בית שאין לו זכר למהלכים.
תוך כדי הליכה חשבתי לעצמי על רועי ולילי.. מסכנים. הוא היה כל כך נחמד אליי, הציע לי להצטרף אליהם ולהגן עליי ובסופו של דבר- גנבתי מהם.
גניבה זה גניבה. בלי קשר לתנאים. והרגשתי נורא.
עברתי כבר שלושה בתים, בדיוק כשחשבתי על להרים ידיים- הצצתי בעוד בית וראיתי שלושה אנשים יושבים לאכול בשולחן מלא אוכל! הם חייכו אחד לשני, אפילו נראה שהם נהנו- בזמנים קשים כאלה.
כל הכבוד להם ששמרו על שפיות. הסתכלתי עליהם מהחלון כמה דקות וחשבתי מה לעשות.
האם להצטרף ? להפוך לנטל ? או שעדיף לי לבד? הייתי בדילמה.
בעוד הסתכלתי עליהם, ראיתי שהאישה הפסיקה לפתע לאכול, הסתכלה על החלון וצעקה "מהלך!!!"
אני קמתי והסתובבתי לראות האם מאחוריי היה מהלך.
לא היה כלום.
סובבתי את ראשי חזרה לבית וראיתי את האדם הבוגר בחבורה מחזיק רובה מכוון אליי !
אני המהלך!
תגובות (5)
תמשיכי
עד שהמשכת !! >.
היייייי אנשיייםםם התגעגעתייי אלייייכם (((: אני כבר עובדת על זההה !
ייאאי :)
ייאאי :)