מי אני במסיבת התה 5?

"ליאנה מתוקה , שמונה בערב. כבר מאוחר , לכי לישון" אמרה אמה של ליאנה.
"כן אמא" ענתה ליאנה בקול הכי מתוק שיכלה להשמיע.
"צחצחת שיניים יקירה?" שאל הרולד , אביה של ליאנה
"כמובן" ענתה ליאנה.
"מתוקה , אני ואבא רואים סרט בסלון אז אל תדאגי אם לא תראי אותנו בחדר השנה , בסדר?"
"אין בעיה אמא" ענתה ליאנה. "אין בעיה , אני לא אפריע לכם … רק אעשה משהו לבובה קטנה ומשונה" לחשה לעצמה.

עשר בלילה , ליאנה פירטה כל פרט בתוכניתה , כעת , עליה לממש אותה.
ליאנה קמה ממיטתה והתהלכה לעבר המטבח … היא פתחה את המגירה באיטיות רבה כדי לא להשמיע רעש , והוציאה משם מספריים ארוכים .
משם , היא התגנבה אט , אט לחדרה ומשם לארגז הבובות .
חיוך עלה מפניה של ליאנה.
היא הוציאה כל בובה ובובה מן הארגז …
קודם , מ"ר דובון יצא , אחר כך , ברווזוני , צב-צב , במבי , חיפושית'לה , בובו הקוף , פלוטו הכלבלב ולבסוף הבובה הקטלנית.
ליאנה תפסה את המספריים והחלה לחתוך את הבובה …

פיסה ועוד פיסה נשרו על השטיח הוורוד שבחדרה , בין כל הבובות החייכניות ובין שולחן התה הלבן והיפה שלה.
לבסוף , לא נותר לליאנה מה לחתוך. היא אספה את כל הפיסות ודחסה אותם לתיק הכסוף והמנצנץ שלה.

היא פתחה את הארון הורדרד שלה והוציאה מעיל ורוד עם פסים לבנים וכסופים.
היא נעלה את המגפיים עם מדבקות הלבבות שלה , ולבשה חצאית נפוחה עם הדפסי פרפרים.
היא ירדה למרתף והביטה בשעון הקיר השעה הראתה עשר וחצי בלילה …
ליאנה פתחה את הדלת למקלט ומשם יצאה החוצה אל הרחוב. היא פחדה לפתוח את הדלת הקדמית פן הוריה יתפסו אותה.

הרחוב היה חשוך , פרט לפנסי הרחוב ומעט המכוניות שחלפו על פניה.
הכל היה שקט מדי …. יותר מדי.

היא פתחה את התיק והתקרבה לפתח הביוב שבכביש ורוקנה את תיקה מנתחי הבובה.
כעת , נותר עליה לחזור לביתה.
היא הייתה מאושרת , הכל נגמר , היא לא תפחד יותר.

היא פתחה את דלת המרתף ובשקט עלתה לחדרה.
היא ישבה על שטיחה הוורוד והרך ושיחקה מעט עם בובתיה , לא היה אכפת לה שהיא הייתה צריכה לישון.

…………………………………………………………………………………………………………………….

…………………………………………………………………………………………………………………….

…………………………………………………………………………………………………………………….

.."חשבת שתיפטרי ממני ילדתי?" ענה קול מאחורי ליאנה , ליאנה הייתה המומה …
היא הרגישה את נשימת האישה הנוראה … סופה קרב

לפתע …. -המשך יבוא-