מושך האנשים

האגם הזה …הוא מוזר…
תמיד היו עליו שמועות … "אגם המפלצות","אגם הלילה","מושך האנשים"….
תמיד חשדתי בו … מאז עברנו לגור לידו אמא נהייתה מוזרה…
כמו זומבי…
אבא יום אחד פשוט נעלם..הלך החוצה,ולא חזר…
אמא פוחדת לצאת…הכל אני עושה…
והאנשים במקום הולכים ומתמעטים…כולם פתאום נעלמים..
ואני כבר רציתי לעזוב את המקום..לברוח…
את האגם המוזר הזה..שחשבתי שהוא רוצח את האנשים…
האנשים כולם נעלמו…נשארנו אמא ואני..
אמא נהייתה משוגעת…וזה מלחיץ…
אין רופא אין כלום…והאגם הזה נשאר..עטוף בערפל הלילה…
"אגם המפלצות" "אגם הלילה" "מושך האנשים"… שם מפחיד…
ואמא יום אחד החליטה לצאת…שבמשך המון זמן לא יצאה..
עיניה הפכו לבנות,והיא הלכה בלי לשים לב…
הסתכלתי מהחלון…היא התקרבה לאגם שהתחיל להשחיר יותר…
רצתי יחפה עם כותונת לבנה…ואמא נכנסה אט אט לאגם…
שחיתי אחריה,ואמא נכנסה לגמרי לתוך האגם…הייתי בלב האגם והוא ביעבע…
הסתכלתי וראיתי אנשים….מסביבי…צוחקים….
אלה היו השכנים שנעלמו…הרגשתי את עצמי נמשכת פנימה לאגם….עד שנכנסתי לגמרי לתוכו…לפני רגע מותי….שמעתי קול…קול של ילד קטן… "משכתי אותך…"

אל תבואו לאגם ואל תכנסו….הילד ימשוך אתכם…אם תבואו…הנשמה שלי תחכה לכם….