לשרוד את הלילה- פארודיה על FNAF- חלק 5 ואחרון

זה הלילה החמישי, הלילה האחרון, אני אשרוד אותו, ואז אחשב הכי אמיץ בחבורה, הביטחון העצמי שלי שופע היום!
"היי." פרדי הופיעה מאחורי, הפעם לא נבהלתי, אני מניח שהתרגלתי, "אני הזהרתי אותך." היא אמרה, חבריה הגיחו מהמסדרון החשוך והתנפלו עליי, צ'יקה אחזה ברגלי ופוקסי ובאני בזרועותי, הם הרימו אותי ולא הצלחתי להנגד,
"מה אתם עושים?!" זעקתי, "הצילו! פרדי!" התחננתי אליה, ניסיתי להתנגד להם אך הם היו חזקים מאוד,
"אני מצטערת, אבל הזהרתי אותך, אם תשבור את החוקים, תשבור את ליבנו, ואם תשבור את ליבנו, נשבור אותך, ונרכיב מחדש." היא ענתה, קולה כועס, עצוב, ונעלב, והיא מדברת בשקט, כאילו לא רוצה שאני אשמע,
"פרדי! בבקשה! לא התכוונתי! רק הייתי סקרן! זה הכל!" המשכתי להתחנן,
"זה היה בוחן, לוח הבקרה לא באמת משפיע, בחנו עד כמה נאמן אתה, ונכשלת, ועכשיו תשלם." אומר באני,
"מה… מה תעשו לי?" הם סוחבים אותי ברחבי הפיציריה כשפרדי מובילה אותה,
"נתקן אותך." היא עונה, הם מכניסים אותי לחדר שלא ראיתי לפני במצלמות האבטחה, ומחברים אותי אותי לשולחן שעמד במרכזו, החדר חשוך ואני לא רואה את קירותיו, מבין הצללים יוצא אדם בעל שיער בלונדיני וחלוק רופאים מוכתם בדם שכבר התקרש,
"כבר הרבה זמן שלא היה לנו נגן חדש ללהקה, נכון פרדי?" הוא פנה לפרדי, הוא חייך ובפיו שיניים חדות,
"אבל למה אתם עושים את זה?" שאלתי בקול חנוק מפחד,
"הבטחת שלא תפגע בפרדי, והפרת את ההבטחה שלך." עונה באני בטון כועס,
"אבל… את רובוט! את לא יכולה להיפגע!" אני קורא,
"רובוטים אפשר לתקן…" היא אומרת ומזיזה את שיערה מפניה, חצי מפניה מכוסות צלקת אדומה, כולל את העיין שלה, שלפי צבעה הבהיר ברור שהיא עיוורת,
"פרדי! בבקשה! לא ידעתי! אני מצטער!" אני חוזר להתחנן
" אין מה לדאוג, כל עוד תשחק לפי הכללים, ותהיה נחמד, תשרוד את זה בקלות. ונוכל להיות חברים, לנצח." היא חוזרת על אותן מילים מסוף הלילה הראשון שלי כאן. מכאן, אני לא זוכר.
אני רק יודע דבר אחד, נכשלתי, לא שרדתי חמישה לילות. חמישה לילות אצל פרדי.