לשרוד את הלילה- פארודיה על FNAF- חלק 4

עוד לפני שנכנסתי למשרד, כבר במסדרון שמולו, פרדי עצרה אותי,
"אני צריכה לדבר איתך." היא אמרה בנחמדות, "אני מראש מתנצלת שאני קצת מאיימת, אני מתוכנתת להיות ככה שמישהו מתעסק עם לוח הבקרה הראשי." אוי לא, "זה לא שאנחנו לא סומכים עליך, בטח שכן! אנחנו אוהבים אותך!" היא מוסיפה וחבריה עומדים מסביבי, באני משמאלי, פוקסי מימיני וצ'יקה מאחורי, ופרדי מולי, מסתכלת בעייני, "רק שכאן, אצל פרדי, יש לנו כמה חוקים…" היא ממשיכה, "ואם תשבור אותם, נצטרך לשבור אותך כמו ששברת את ליבנו, נפרק אותך ונבנה מחדש, נסיר את החלק המקולקל.", אני משתדל לא להילחץ, "אתה בטוח לא רוצה שזה יקרה, דיי ברור, גם אני לא." פתאום היא שוב נשמע נחמדה, "אבל לפעמים, כדיי לעשות טוב, צריך להיות הבחור הרע." היא מוסיפה, עדיין בטון נחמד,
"זה העולם שלנו…" אומרת צ'יקה,
"ואנחנו מקווים שתישאר…" השלים אותה פוקסי,
"ועד שלא נגלה מי התעסק בלוח הבקרה, תדמיין שכל זה לא קרה." סיים באני, וארבעתם הלכו משם.
הסתבכתי, זה הלילה הרביעי, ואני בצרות צרורות, אלה אם כן, הם לא יגלו מה קרה! ברור! איך הם יגלו? ביום הם מופיעים, ובלילה אני כאן, שומר על מצלמות האבטחה! הכל בסדר, הם רק רובוטים, הכל בסדר, הם רק רובוטים, הכל בסדר, הם רק רובוטים. אני מרגיע את עצמי, הריי, שוב דבר לא יכול לקרות נכון?
יש אזעקה, עוד פורץ? כנראה שהמקום הזה מרוויח ממש טוב! ועדיין משלמים לי 20$ לחמישה לילות? יופי.
אני רץ, הפעם לפורץ יש אקדח, הוא מכוון אותו אליי, ואני שולף את שלי ומכוון אליי, האזעקה קראה למשטרה במידי כ שאין מה לדאוג, מסיבה לא ברורה, הפורץ מתחיל לצחוק בקול,
"משהו מצחיק?" אני שואל בבלבול,
"אני לא כאן לשדוד אתכם, אני כאן להרוג את פרדי." הוא מסביר,
"פרדי? אתה מבין שזה רובוט שמנגן, נכון?" אני שואל בבלבול,
"אם אתה שומר הלילה אתה יודע את זה, תפסיק להכחיש." הוא נהיה רציני,
"מה יש לך נגד פרדי?" אני שואל בסקרנות,
"היא הרגה את אח שלי. הוא בא לעבוד כאן בגלל התערבות מטופשת, ארבע לילות הוא עבד כאן, הוא הלך ללילה החמישי, ומאז לא ראו אותו." הוא הסביר,
"אז אולי הוא נחטף, זה לא קשור לפרדי!" למרות שהיא הייתה מאיימת מאוד היום, עדיין הגנתי עליה, כנראה בגלל שהיא רק הזהירה אותי, וסלחה לי למרות שהיא יודעת שהייתי שם. הסירנה של המשטרה נשמעה בחוץ,
"משטרה! אתה מוקף!" נכנסו חמישה שוטרים שכיוונו עליו רובים, הוא הפיל את הרובה והרים את ידיו, עוד שוטרים נכנסו ואזקו אותו,
"תברח! תברח כל עוד אתה יכול!" הוא קרא אלי כשהוא נגרר משם,
"כל הכבוד בחור צעיר, פעם שלישית גלידה." צחק השוטר, זה היה אותו שוטר.
לאחר מכן, בשעה רבע לארבע נכנסה פרדי לחדר שלי, היא נראתה נעלבת ועצובה,
"אתה לא מאמין לו, נכון?" היא שאלה, והעין היחידה שלה שיכולתי לראות כאילו מתחננת שלא אאמין,
"למי? לפורץ?" ביררתי,
"כן. אני לא הרגתי אף אחד." היא התקרבה אליי, "אתה מאמין לי, נכון?" היא שאלה מתחננת,
"בוודאי שכן!" עניתי וקמתי אליה, היא חיבקה אותי, הייתי מופתע אך חיבקתי אותה חזרה,
"תודה שהגנת עליי." היא התרחקה ממני,
"לילה טוב." היא אמרה ונעלמה במסדרון החשוך,
"לילה טוב."