למה לא!?

ראשית, פוקו, ברוך הבא לאתר.
אתה מוזמן להגיב על סיפוריהם של אחרים, וכך נכיר אותך יותר.
פועל יוצא מכך, שתקבל יותר צפיות לסיפוריך, ואולי גם יותר תגובות.

שנית, עברית.
ריבוי האותיות הסופיות (אלכססססס, כדוגמא) מרדד את משלב השפה. סיפור הוא לא תגובה באתר־רשת, ולא התכתבות ברשת חברתית.
תיאורים יכולים להחליף את הביטוי. "נשמעה צרחה קורעת גרון" "צעקתי עד שנגמר לי האויר". גם שימוש בשני סימני קריאה או אפילו שלושה אפשרי.
"לחדר שבו הייתי" – ללא אל"ף.
"כבר ה(י)סתגלו" – ללא יו"ד.
"רצתי במן מסדרון" – סוג של; 'מין' שייך לזכר או נקבה.
"נשארנו" – שוב, ללא יו"ד.
"זה ישאיר [לי] סימן" – כדאי לדייק.

שלישית, פיסוק.
את סימני הפיסוק יש להצמיד ימינה אל המילה שקדמה להם, ולרווח משמאלם, לפני המילה שאחריהם.
אין שני סימני פיסוק ברצף! שלוש נקודות או סימן תמיהה, הם סימן אחד שמורכב מכמה סימנים.
נסה לקרוא בקול את מה שכתבת. בכל פעם ששטף הקריאה נקטע, יש להוסיף סימן פיסוק כלשהו.

רביעית,
אם מדובר בהקדמה, פרולוג, או 'כריכה אחורית' – ניחא. כסיפור, אין כאן עלילה של ממש.
מיהו אלכס? מיהי לונה? מה הקשר ביניהם? על איזו חבורה מדובר? איך הם הגיעו אל המבנה שבו מתרחש המסופר?
הצלחת לסקרן, אבל לא הבטחת המשך. טעם לפגם.

חמישית,
אני לא גזען, אני שונא את כולם.