יערות הגשם, לא מה שחשבתם

שלום קוראים לי מקס, עבר זמן מה מאז המקרה אבל רק היום יש לי אומץ לשתף אתכם.
זה קרה לפני כשמונה שנים אני ואשתי יצאנו ליערות הגשם אשר נמצאים במערב ברזיל.
את הילדים השארנו בבית עם הדודה שלהם, אחותי.
אני לא זוכר מה קרה בטיסה כי רוב הטיסה ישנתי ואגרתי כוחות לטיול ביערות.
כאשר התעוררתי זה היה חצי שעה לפני הנחיתה.
בחצי שעה הזאת קראתי ספר על היערות.
"כאשר נחתנו שכרנו מלון שנמצא 3 קילומטרים מתחילת היערות.
הלכנו לישון במלון כיוון שנחתנו בלילה.
לא יכולתי להירדם כי נרדמתי במטוס אבל אשתי נרדמה ושהיא נרדמת להקת פילים לא תוכל להעיר אותה, אז התחלתי לשוטט בכל מיני אתרים עם סיפורי אימה וקריפיפסטות.
קראתי כמה סיפורים שלא ידעתי עליהם לפני כמו הרייק.
כמובן שנרדמתי שעה לפני הקימה שלנו.
כשקמתי ראיתי את אשתי מסתרקת אז הלכתי להתקלח.
לאחר שעה וחצי בערך היינו כבר על האוטו עם חבר שלי שאוהב מאוד טבע ועם המדריך שלנו.
המדריך התחיל לספר לנו בנסיעה את כל מה שאסור לנו לעשות.
כאשר סוף סוף הגענו ליער חנינו את המכונית והתחלנו את הטיול.
ההתחלה של הטיול לא הייתה מרגשת הכל נראה כמו חורשה אשר נמצאת ליד ביתנו אך כעבור כחצי שעה עצרנו להפסקה.
אכלנו ארוחת בוקר אני לקחתי כריך עם נקניק אשתי לקחה כריך עם ריבה חבר שלי אכל רק תפוח וקלמנטינה והמדריך, הוא אכל כריך אך לא היה ידוע מה יש בכריך זה נראה כאילו יש שם פיסה צהובה עם רוטב שחור עליו.
התעלמתי מהמדריך חשבתי שזה מאכל אשר אוכלים בארצו כיוון שהוא בא מהארץ מלזיה.
ההפסקה ערכה רק כעשרה דקות אז המשכנו להיכנס ליער.
אני ואשתי כלכך התלהבנו מהיער שלא סמנו לב שאיבדנו את המדריך ואת חבר שלי.
"פיטר ג'יימס!"" צעקתי לחברי ולמדריך אך לא קיבלנו שום תשובה אז אמרתי לאשתי שכדאי שנחזור אחורנית.
אשתי הייתה סקרנית וגרמה לי להמשיך לטייל ביער והיא אמרה שלא יקרה לנו כלום הרי אנחנו לא ילדים.
המשכנו לטייל אבל קראו כמה דברים מוזרים לדוגמה כשהגענו לקרחת יער התחיל להחשיך ולפי שעוני אלו היו עוד שעות הצהריים.
אני נלחצתי אך אשתי נתנה לי הוכחה פיזיקלית שמסבירה את התופעה, כמובן שלא הבנתי מה היא אמרה אבל הנהנתי כי לא היה לי חשק לשמוע עוד פיזיקה.
לאחר עוד עשרים דקות של הליכה מצאנו בקתה באמצע היער.
דפקתי בבקתה כמו אידיוט גמור מסרטי האימה.
אף אחד לא ענה לי אז פרצתי את הדלת, אני לא יודע למה אבל הרגשתי שזה מה שצריך לעשות.
הבקתה הייתה חשוכה בתוכה לא היו הרבה חפצים רק שטיחון על הרצפה, שולחן, כיסא וארון.
שמתי לב לשריטה שהופיעה לי ביד השמאלית אז פתחתי את הארון בשביל למצוא תחבושת או משחה.
אך לא מצאתי שם משחה כאשר פתחתי את הארון שמעתי צרכה של אשתי ואני הייתי מופתע.
שלושה ראשים כרותים היו שם אחד של המדריך השני של החבר והשלישי היה מעוות אז לא מצלחתי לזהות את הדמות סגרתי את הארון תפסתי את אשתי וברחנו משם אך לא הצלחנו, הדלת היה נעולה ניסיתי לפרוץ אותה אבל זה היה לשווא.
הוצאתי סכין אשר היה לי בחגורה למקרי חרום וקירבתי את אשתי אלי כיוון שלא רציתי שיקרה לה משהו.
אל עזבתי אותה בעניים רחבות כאשר ראיתי שהראש שלה חסר.
הידקתי את הסכין בידי והתכוננתי לקרב.
"הראש שלך" שמעתי לחישות מעליי הסתכלתי למעלה לא היה שם אף אחד אבל מיד נדקרתי בבטני.
"אני צריך את הראש שלך, עוד אין לי ראש עם שיער בלונדיני" שמעתי לחישות.
לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לעזרה אבל לא הייתה לי סוללה.
התעלפתי מחוסר דם.
כאשר התעוררתי ראיתי את אחותי ושתי ילדיי יותר נכון ראיתי את הראשים שלהם.
פה אני הולך לסיים לקרוא, המשטרה הולכת לעצור אותי בכל רגע, מקווה שמישהו יקרא את זה ושזה לא ימחק.
אוי לא הם דופקים בדלת אני אסיים כאן במילה אחת.
תיזהרו.