טיק טאק.
טיק טאק,
השעון מתקתק.
האנשים בבית ישנים,
אפשר לצאת מהחדרים.
לצאת מהארון, אולי,
להיראות במראה, נוכל.
ולגעת באנשים,
כמובן שכן!
גם לרסס על הקיר,
בדם של אנשים,
הכול אפשרי.
גם צמרמורת צריך,
לחשל בכל האנשים.
הבובות יחבקו אותם,
ובלי שמישהו יזיז בכלל.
חיבוק קצר,
שריטה וחתכים.
על כל גופו של האיש,
עכשיו מסומנים.
צרחות בכל לילה,
כאבים דוקרים,
יהיו ריקודים,
קדימה תבוא!
נרקוד עם שדים,
כל הלילות.
ואף אחד לא יצליח לגרש אותנו,
הבית הזה כבר שלנו,
נפגע בכל הזדמנות,
אבל נעשה עינוי ארוך.
אם מישהו רק ירצה חיבוק,
וגם סכין בתוך הבטן,
רק צריך להתקשר,
לבובות המוות.
תגובות (1)
עברה לי צמרמורת.
אני לא צריכה לקרוא סיפורים כאלה כשיש חושך אבל בכול זאת זה סיפור נורא יפיפה.