והכישרון שלי הוא …6

(לפני שאני מתחילה את הסיפור … עליי להודיע שהחלק הבא אולי יצמרר אותכם עד בחילה ולכן … אם אתם לא בעניין של פחד חולני , אנא תדלגו על החלק הבא!)

*********************************
לקחתי את המחט וקירבתי אותה לזרועי …. דקרתי את עצמי במקצת , זה הכאיב לי …
"אייי , סיננתי מבין שיניי." משום מה זה גירה אותי להמשיך ולעשות זאת!
לקחתי עוד מחט מן הקופסא ודקרתי את בטני "זה טוב …" לחשתי לעצמי ואט ,אט החדרתי אותה עמוק לתוך בטני עד שרק סוף המחט נשארה מחוץ לבטני. "זאת הייתה מחט של חמישה ס"מ" גיחכתי לעצמי …
הוצאתי שלל מחטים עבים והחדרתי אותם בזרועותיי , בבטני , ברגליי , באצבעותיי , בגבי וגם בלשוני …
כולם הוחדרו לגופי … עד סופם.
"מפלצות אכזריות שכמותכם …" , "אני אנקום".
הוצאתי מהקופסא מספריים … חתכתי את עורי החיוור , דם זב ממנו … חייכתי בהנאה ..
חתכתי את כל כולי , את כל גופי התמים … עד שצבע שחור החל לבלוט בו … זה צרב , אבל היה כל כך כיף! המשכתי כך כל הלילה …

*******************************
למחרת הגעתי לתיכון , כשרגליי וידיי , כשבטני ואצבעותיי , כשפניי וגבי צורבים.
עורי היה שחור ומזוהם , אבל לא היה אכפת לי.
ראיתי את רון , הוא אפילו לא הביט בי … חלפתי על פניו במהירות , ומאחורי שמעתי את זואי:"רון , כבר אמרתי לך שהחולצה הזאת מדגישה את שרירי בטנך?"
"זואי שלי , כבר אמרתי לך שאת האחת בשבילי?"
קהל שפוטים שהיה מסביב , הוסיף קולות חנפנות …
"כלבים" , לחשתי לעצמי.

הצלצול לשיעור הראשון הגיע , אבל אני לא הלכתי אליו … הלכתי למרתף התיכון , על מנת לעבוד על תוכנית נקמתי … ידעתי שהראשונה בתור היא … זואי.

-המשך יבוא-