והכישרון שלי הוא …-4

פתחתי את הודעת הס.מ.ס שרון שלח לזואי … ולא האמנתי למראה עיניי!
מה שהיה כתוב שם … זה היה לא יאמן:
"זואי , אהובתי … אני כל כך אוהב אותך , אני ממש שמח שאנחנו נפגשים היום☺
בבית שלי בשעה שש בערב!
LOVE YOU SO MUCH♥♥♥
רון "

"מה לעז-?!?!" שתקתי , זואי התקרבה לכיווני סגרתי את הטלפון והשלכתי אותו לתיקה.
"היי קייטוש , סליחה על העיקוב , בשירותים היו ה-" , "לא חשוב" חייכתי אליה חיוך מאולץ ושתינו התהלכנו לכיוון חנות הבגדים … חנות הבגדים האחרונה שבילינו בה …"

"מה זאת אומרת האחרונה?" שאל לואיס. הבטתי בו בכעס.
"אתם השוטרים … מפריעים לכל מילה , אולי … אולי תסתום ת'פה יא חתיכ-"
"סליחה קייט" , אמר לואיס "אנא , המשיכי …"
"תודה רבה … אז כמו שאמרתי …."

בזמן שהיינו בחנות הבגדים , שאלתי אותה "זואי , מאמי , תגידי … יש מישהו בכיתה שאת דלוקה עליו?"
זואי הביטה בי במבט נבוך "לא."
"בטוחה?" הבטתי בה במבט חודר.
"בטח …" ענתה
זואי הביטה בשעונה "אוי , קייטוש … אני חייבת ללכת .."
"לאן?" שאלתי בתמימות.
"לרו-" , "אמ .. התכוונתי ל…"
"לרון?"
"לא , התכוונתי לרונאלד , הילד ה…"
"את מתכוונת לרונאלד , הילד הסתום הזה , מהכיתה המקבילה … זה שמפלרטט עם כל הבנות?"
"אה , אמ … כן! ברור"
"את מאוהבת בו?!" ,
"לא!!! , אל תגזימי … אני רק … רק באה לעזור לו עם שיעורי הבית באלגברה."
"מי ביקש ממך?"
"המורה …"
"אבל … המורה תמיד מבקשת ממני לעזור לרונאלדו!"
זואי הביטה בי במבט מופתע אבל שוב , היא הצליחה להמציא תירוץ …
"כנראה באותו שיעור , את יצאת לספרייה או משהו כזה…"
"כנראה …" עניתי בנימה כועסת.
"טוב , אז ביי" ענתה זואי ורצה לכיוון היציאה.
"ביי … בוגדת" לחשתי לעצמי.

-18:30-
הייתי בבניין של רון , במעלית … מתקרבת לקומה ה-15 , מתקרבת לדירתו של רון.
המעלית נפתחה במין חריקה מוזרה .. הלכתי במהירות לכיוון דירתו של רון.
מול מפתן הדלת , היו שם תמיד אגרטלים עם צמחים מרהיבים … לפי זכרוני הוא הסתיר את המפתח מתחת לצבעוני השמאלי ביותר.
אבל לא טעיתי … המפתח היה שם ופתחתי את הדלת בזהירות.
התגנבתי לחדרו של רון ומה שראיתי שם … גרם לי לצרוח.