התפאורה המושלמת…

פקחתי את העיניים. הייתי בחדר שחור ומעליי נורה חשופה קטנה.
"מדיסון…" הקול הנחשי לחש שוב את שמי.
הקול נעשה חזק יותר ויותר. ניסיתי לזוז ולא יכולתי. מסביב היו רעשי רקע מפחידים, תפאורה מושלמת לסרט אימה. ניסיתי לצרוח וקול לא יצא. הפעם לחש את שמי קולי שלי.
"בואי להגיד לי שלום!" אמר הקול שחזר להיות נחשי וצחק לאחר מכן צחוק מרושע.
לא הספקתי לנסות לעשות משהו ולא להצליח ומולי עמדה האישה היפה בעולם. "מדיסון…" היא לחשה בקול יפה אך מפחיד. היא שיחקה בשיער שלה שהיה לבן ומבריק , כמו בד סאטן, והגיע עד לרצפה.
היו לה פנים של ילדה עם עיניים כחולות, עור בהיר וכמעט שקוף ופה קטן.
פתאום, שיערה הארוך התחיל להתרומם מהרצפה ולהתקרב אליי, כאילו היה גוף נפרד מהאישה שעמדה מולי.
הוא הגיע אליי ונכרך סביב הצוואר שלי בלי כל יכולת מצדי להתנגד למפלצת הנאה בעולם.
הוא הרים אותי למעלה והאישה כיווצה את עיניה. השיער הארוך של השטן בדמות נסיכה התהדק סביב צווארי…