העקרב

אנסטסיה התעוררה בבהלה , היא חלמה את אותו סיוט שפקד אותה גם אתמול . זו הייתה שעת לילה ביער והחשכה הייתה כמעט סמיכה,השקט איים לחנוק את אנסטסיה , והיא התנערה ממנו, לפתע היא הרגישה משהו זוחל על רגלה , היא התרוממה בזהירות , והיא הביטה על רגלה וראתה משהו שגרם לה להחסיר פעימה . עקרב צהוב. מכיון שהייתה אוהבת טבע היא ידעה את השפעתו המהירה של הארס שלו .
עיניו של העקרב נצצו ברשעות והוא טייל לו על גופה באדישות. אנסטסיה רעדה בכל איבר בגופה היא ידעה שכל תנועה עלולה להרגיז אותו ולכן הבינה שדרכה היחידה לא להיעקץ היא לא לזוז.
כעבור מה שנראה 3 שעות של פחד אטומי החל העקרב לרדת אנסטסיה נאנחה בהקלה .
טעות חייה.
העקרב עקץ וברח מן המקום .ולפתע לא היה זה החושך שאיים לחנוק אותה אלה מוות אנסטסיה הרגישה איך הארס מפעפע לגופה ומשתק עת מערכת הלב הריאות

וזהו זה כאשר היא מתנשמת את מה שנראה הנשימה האחרונה שלה ראשה צנח ועיניה נעצמו.

לבלי שוב.