הסכין המכושפת פרק 1

קמתי בבוקר , שוב לאחר סיוט מפחיד. הסיוטים התחילו מגיל 5. כאשר אימי עזבה אותי בגלל סכין שננעצה בליבה. אני ראיתי את זה קורה. הסכין פשוט שוגרה לכיוונה כמו טיל וגופתה נפלה ארצה מעל שלולית דם גדולה. מגיל צעיר יש לי טראומות בגלל המראה הנוראי הזה. שאני מקווה שאף ילד לא יראה אותו.
מאז המקרה שמורה הסכין בתוך קופסאת זכוכית עבה וגדולה עליה כתוב נא לא לגעת. הסכין שמורה בתוך תחנת המשטרה בחדר הסודי. חוץ מימני , מפקד המשטרה ועוד כמה שוטרים בכירים ששומרים עליו מפני פריצות וכניסות בלתי צפויות. אף אחד לא יודע על החדר הזה
אני כבר גדלתי מאז המקרה אך עדיין השוטרים מנסים לפתור את האירוע המסתורי הזה.
ומה איתי? יש לי חבר טוב שעוזר לי לשמור על השפיות. כמובן זה קשה ללא הורים. איפה אבא שלי אתם שואלים? אני לא יודעת מכיוון שהוא עזב אותי כשנולדתי. אני זוכרת במטושטש את הפרצוף שלו. שיער שחור ועיניים חומות. ואז ברגע שיצאתי מבטנה של אימי הוא ברח במהירות. למרות שאני לא אמורה לזכור דברים מהגיל הזה. אני זוכרת מכייון שלא היה לי הרבה מה לזכור בחיים. כשקיבלתי ציונים טובים בבית הספר, לא היה מי שיגיד לי מעולה , אני גאה בך , ועוד דברים מעודדים מסוג זה.
היום אני פותחת את העיתון (כי אף אחד לא קונה לי ספרים או מחשב או טלוויזיה). ואני קוראת ידיעה שאישה פרסמה. שראתה בעיר שהיא גרה בה סכין זזה במהירות כאילו היא מחפשת משהו ללא מישהו שמחזיק אותה.
אבל רגע , אני גם גרה בעיר הזאת!

ההמשך יבוא…