הסטנדאפיסט (פרק 1)

"אז אתמול ככה התקשרתי לחבר, דיברנו וזה , וברקע אני שומע רעש של מכוניות . אמרתי לו ' גבר, איפה אתה ?' הוא אמר 'ברחוב , סתם..' אהה, מזל שאמר לי 'סתם ' בסוף שאני לא אחשוב שזה משהו רציני.
'אחי אתה בא ליומולדת של עופר ?'
'לא , אחי , יש לי רחוב להיות בו , אני לא יכול לבטל את זה , עדיפות ראשונה' חחחח קטעים הא ? "
הקהל לא צחק.
"…. זה, הבדיחה הייתה שהבדיחה לא מצחיקה , חחח הבנתם? לא משנה, זה היה סתם חימום! מישהו פה מכיר את ליידי גאגא ? "
חלק מהקהל הרים את היד.
"אחלה, מישו בכלל יודע מאיפה היא צצה ? מאיזו ביצה היא בקעה ? בטח יש לה הורים מתוסבכים אם היא חצי בן אדם חצי ברווז , חח הבנתם ? גע –גע ! "
"אתה לא מצחיק!" צעק מישהו מהקהל .
כל הקהל צחק.
הסמקתי על הבמה והייתי כל כך קרוב להרטיב במכנסיים…
"תודה לכם ! כפויי טובה ! לילה טוב.. ואתה, הלוואי שתיחנק מהאורז שלך" אמרתי לבחור שצעק קודם . ירדתי מהבמה כולי מזיע ..
"זה.. לא היה כזה נורא.." ניגשה אליי מרב , מנסה לנחם כרגיל..
"לא נורא?! על מה את מדברת?! זה היה אסון רכבות! הדבר היחיד שצחקו עליו זה אתה !" רטן בעל המסעדה שנתן לי להופיע במקום.
"אני יודע , אני מצטער, פעם הבאה זה יהיה יותר טוב אני מבטיח!"
"לא תהיה פעם הבאה דור! עשית את שלך ! יותר אתה לא מופיע כאן! ואם תופיע זה יהיה בגלל שאתה רוצה לאכול!"
הסתכלתי על מירב בעיניים כמעט דומעות ורצתי החוצה לפני שאאבד את העשתונות לגמרי.
"דור! חכה דקה! רדפה אחריי מרב .
רצתי לכביש , לא רציתי שתראה אותי במצבי , אבל חבל שעשיתי זאת..
שמעתי צפירה חזקה של משאית השועטת לעברי.
הדבר היחיד שאני זוכר זה את מרב צועקת :"דור!!!"