הילדה הקטנה
אני עוד ילד אני מפחד,
מסתכל במראה ורואה את הילדה מאחורי,
אמא לא מאמינה,
מבוגרים לא מאמינים לי שזאת אותה ילדה, אותה ילדה מפחידה שאיתי רוצה לשחק,
"תוק תוק" לי היא לוחשת "רוצה לשחק? רוצה לבוא?" היא שואלת,
אבל אני עוד ילד אני מפחד,
אני כבר נער והיא עדיין פה מסתובבת ליידי כמו ילדה עבודה,
"תוק תוק" היא עדיין שואלת "רוצה לשחק? רוצה לבוא?"
אבל אני עדיין פוחד,
אני כבר מבוגר והיא עדיין פה, נראת עבודה,
נעלמת וחוזרת, ליידי כל הזמן מסתובבת,
אבל אני עדיין פוחד,
והיא עוד לי לוחשת,
אני כבר זקן והיא עוד פה מסתובבת,
נשארה ילדה לנצח ואותי רודפת,
"אתה עוד מעט איתי…" לי היא לוחשת..,
החדר קר וחשוך והיא ליידי נשכבת,
תני לי מנוחה תני לי שקט אמרתי לה אבל היא מחייכת הולכת וחוזרת ואותי לא עוזבת.
תגובות (4)
היי, גם אני חדשה כאן. (זאת התגובה הראשונה שלי פה באתר)
אהבתי מאוד את הקטע. אני אוהבת שמשלבים חזרה על קטעים בסוף כל חלק, זה מעניין.
האמת שציפיתי למשהו אחר בסוף, שהילדה היא בעצם העבר או העצב או משהו כזה, והיא רוצה שהוא יבוא אליה והוא נלחם בזה.
אבל זה נחמד גם ככה
"אתה עוד מעט איתי" מדאיג הקטע הזה 0.0'
נחמד מאוד (:
תודה רבה זה מאוד משמח אותי לראות את התגובות שלכם, ובכוונה עשיתי את זה עם סוף פתוח :-)
סתם שתדעי, אנחנו לא מקבלים התראות שהגבת לנו כאן אלא אם כן את עושה לנו "להגיב" לכל אחד מאיתנו. במקרה נכנסתי שוב לסיפור שלך וראיתי שהגבת..