הבובה של אחותי פרק 2

אני לא מאמין.. הבובה הזאת פשוט נכנסה אלי הביתה. אבל מה יכלתי לעשות? זה לא תלוי בי או משהו. אבל אני יודע במי זה כן תלוי… , אם אחותי תבקש מאמא לזרוק את הבובה רחוק מכן אז אמא בטוח תסכים. אז הבעיה היא, איך לשכנע את אחותי לזרוק את הבובה? הצצתי מהמנעול של דלת החדר שלה וראיתי אותה ישנה. רגע מה?! משהו חוסם לי את המנעול! לא יכול להיות.. אהההה! צרחתי. ראיתי במנול עין עם תפרים וחיוך מרושע. איך אני יספר על זה לאמא? היא לא תקשיב לי.

החלטתי לנסות לספר לאמא בכל זאת. וכמו שחשבתי, היא אמרה לי שזאת רק בובה שאני מדמיין והחליטה גם לקחת אותי לפסיכולוג. לדעתי היא זאת שצריכה ללכת לפסיכולוג. שמעתי שיחה של אמא ואבא.. זה מה שהם אמרו. אמא: מצאתי פסיכולוג מעולה ברחוב **** בעיר ******. מה אתה אומר? אבא: אין לי ברירה אלא להסכים, נכון? אמא: כן אין לך ברירה.

רוקי, הפסיכולוג מקשיב לך אבל גם מדבר.. הוא לא בובה או משהו. אמרה לי אמא. עברה בי תחושת צמרמורת. מאיפה היא הביאה את המשפט הזה? בובה.. החלטתי שצריך לחקור את זה לעומק. אמא, יש לך עוד משהו חשוב לומר לי על הפסיכולוג..כי אני עדיין קצת מפחד אמרתי לה. ולפתע אמא אמרה לי: רוקי, דבר ראשון אל תצחק לו בפרצוף אם הוא מצחיק אותך. הוא לא ליצן או משהו. גם הוא לא עושה תנועות כאילו הוא פנטומאי. ישר הבנתי שמשהו לא בסדר. זה בדיוק התיאור של.. של.. הבובה של אחותי.

ההמשך יבוא…