דירת המסתורין-1

"דניאל, בבקשה תשמרי על נטשה!" אמרה אימא לפני שיצאה.
"אוקי אימוש, אני אשמור עליה " אמרה דניאל
"טוב, ביי" אמרה אמא

"מה את עושה?! מי מצייר שמש עם פרצוף מחייך? " גיחכה דניאל
"מה זה אכפת לך ? " ענתה נטשה
דניאל אמרה " טוב אני הולכת למחשב "
נטשה משכה בכתפיה
כעבור חצי שעה,
דניאל שמעה צרחה שהגיעה מהחדר.
"ממ. נטשה?….נו נטשה זה לא מצחיק "
דממה שררה בבית.
אט, אט התחילה לעלות דניאל במדרגות לעבר החדר.
ברגע שהיא נכנסה. היא ראתה את הציור של נטשה מלא טיפות דם.
"נטשה איפה את ?!" צרחה
אבל ברגע שצעקה את זה קפץ עליה מישהו, ודקר אותה באכזריות.

כעבור 10 שנה
~~~~~~~~~~
"נתי תחזיר לי את התיק! לאן אתה רץ" צעק יונתן
נתי ענה " אל תדאג, אני רק רץ אל הבית של הבנות האלה שרצחו…"
יונתן צעק "לא, לא, לא! לשם אתה לא הולך. אני לא מתכוון להכנס אל המקום הזה. אתה יודע כמה מקרי מוות קרו שם! אני לא מבין למה לא השמידו את המקום הזה כבר "
נתי צעק בחזרה " בלה בלה בלה, דיבורים דיבורים."
יונתן עמד להגיד משהו אבל לא הספיק, נתי כבר נכנס אל הבית הזה.
נתי עמד בתוך הבית.
אבל, הוא ראה צל יורד במדרגות, הוא שמע קול של ילדה בוכה.
הוא עמד לרוץ אל הדלת אבל היא נטרקה.
הילדה שירדה במדרגות הופיעה מול פניו, מגואלת בגם ובשריטות. בקול מייבב אמרה "תראה, תראה מה עשו לי בידיים. " היא הראתה לו את ידיה, מלאות שריטות.
יונתן שמע מתוך הבית צרחה, את הצרחה של נתי.
אבל יונתן ברח מהבית.

~המשך יבוא~