ברוכים הבאים לרחוב פחד!-סודות היערות

"היי ניקולס!"צעקה דפני כשניקולס ארז את המזוודות,"מה?" צעק אליה והיא רצה קראתו וחיבקה אותו "אווו ניקולס אין לי סבלנות כבר להגיע למחנה!איזה כיף יהיה לחגוג את החודש שאנחנו ביחד!"אמרה דפני בעליזות וחיבקה שוב את ניקולס."נכון מאוד יקירה שלי,רק אני ישים את המזוודה הזאת ואנחנו יוצאים לדרך" אמר לה ניקולס ודפני חייכה עליו והתיישבה במכונית,ניקולס שם את המזוודה האחרונה ונכנס למכונית "את מוכנה לכיף?" שאל ניקולס "לגמריי!" ענתה דפני והם יצאו

"לאן אני צריך לפנות עכשיו?" שאל ניקולס בזמן שהיא מסתכלת במפה "אתה צריך לפנות ימינה….נראה לי" ענתה דפני בזמן שהיא בודקת את המפה שוב ושוב "נראה לך?..אההה…תביאי את זה" אמר ניקולס וחטף את המפה מידיה "אני בכלל צריך לנסוע ישר!אוח…נותנים לבחורה ת'עבודה והיא עושה רק צרה…"אמר ודפני מימלמלה בשקט מילים לא ברורות….

הם מרחוק ראו יער "הינה רואה?הינה היער שלנו" אמר ניקולס בניצחון,אבל כשנכנסו ליער הוא היה חשוך ובכלל הייתה שמש בחוץ "זה מוזר" אמרה דפני "צודקת,בחוץ שמש ופה?פה הכל חשוך!" אמר ניקולס "נכון נכון,טוב מזל שזכרתי להביא מנורות!" אמרה דפני"כע טוב באמת שאת זוכרת" אמר ניקולס בעצבנות ודפני הזעיפה פנים,פתאום שדמעו כל נפץ והם נעצרו "מה זה היה?" נבהלה דפני "זה בטח פנצ'ר"אמר וניסע להתניע את האוטו,אך לא התליח "אני יוצא לבדוק את זה טוב?" אמר ופתח את הדלת "לא!" צעקה דפני וניקולס הסתובב עליה "אל תצא אוליי יש פה חיית טרף…אוליי היא תטרוף אותך!" "את רוצה שאני ישאר פה איתך?" שאל ניקולס בחיבה את דפני ודפני הינהנה בראשה
"טוב אני ישאר אבל זה ללא ספק פנצ'ר,חכי אני יתקשר לגרר" אמר ניקולס,הוציא את הטלפון וניסה להתקשר אך לא הייתה קליטה "אוח אני לא סובל את הטלפון הזה,נסי בשלך" אמר ניקולס ודפני עשתה כדבריו והוציא את הטלפון וניסתה לחייג אך לא הייתה קליטה גם אצלה "אין אצלי קליטה גם" אמרה דפני והוסיפה "ניקולס,אני מפחדת" לחשה "אל תדאגי יקירה שלי אני יגן עליך,מה השעה עכשיו?" שאל ניקולס ודפני בדקה בטלפון "19:45" אמרה דפני "טוב אנחנו נישאר ללון באוטו ואז בבוקר אנחנו נגרור את האוטו לתחנת דלק הקרובה ברור? שאל ניקולס "ברור" ענתה לו דפני והם הלכו לישון

דפני התעוררה מדפיקות שנשמעו על גג האוטו *טק טק טק טק טק טק "ניקולס ניקולס! תתעורר!" צעקה דפני וניערה את ניקולס "מ-מה את רוצה?" שאל ניקולס בעצבנות "אני שמעתי דפיקות שהגיעו מגג המכונית!" אמרה דפני "זה בטח סתם אצטרובלים,תחזרי לישון" אמר לה ואז שניהם שמעו את הדפיקות אך הם נעשו חזקות יותר "אלו הדפיקות!" אמרה דפני בבהלה ואז גם נשמעו דפיקות בחלונות אך לא ראו אף אחד דפני התחילה לרעוד וגם ניקולס "מה השעה?" שאל ניקולס דפני הסתכלה בשעון של הטלפון שלה "00:00" אמרה ברעד "טוב אני יוצא לבדוק מזה,אל תפתחי את הדלתות,אם אני לא חוזר אל תצאי לחפש אותי,ותנעלי את הדלתות ואל תפתחי את החלונות"

אמר ניקולס "אוקיי,רק תיזהר" אמרה דפני וניקולס חייך ליה ונשק לה ויצא החוצה וכדבריו דפני נעלה את הדלתות וסגרה את החלונות
וחזרה לישון

כשהתעוררה דפני הוציאה במהרה את הטלפון בשביל להסתכל מה השעה "01:00" היה כתוב ואז היא שמעה את הדפיקות אל גג המכונית והיא התחילה לרעוד הדפיקות ניהיו יותר ויותר חזקות והיא התחילה לכבות ואז בפיתאומיות זה נפסק והיא נרדמה אם הפחד…

בבוקר שמעה קולות סירנה "זאת המשטרה!מי שבמכונית שיצא החוצה רק שלא יסתכל לאחור" צעק שוטר אחד "זאת המשטרה אני ניצלתי!" אמרה דפני בשמחה לעצמה אז היא יצאה ועשתה בדיוק לפי הוראות השוטר,רק שבטעות היא הסתובבה לאחור היא.היא הייתה בהלם,ראשו הכרות של אהובה ניקולס היה אל גג המכונית,דמו טיפטף על החלונות.אבל אז חייכה ולחשה בסתר "זה מה שקורה כשמתעסקים אם בני משפחת פחד…."וצחקה

אף אחד לא יודע מי רצח את ניקולס….ואף אחד לא יודע איפה שאר גופו…….