בית ספר מכושף- פרק 6

"אה… אמ.." אמרתי בעודי הולכת מעט אחורה, סיפרתי לו את זה. זה שאיני ערפד, וזה מסוכן בשבילי, אבל אני סומכת עליו.
"אל תספר את זה לאף אחד! אני לא ערפד, רשמו אותי בטעות לבית הספר הזה.." אמרתי בלחש.
"אה… אז את בטח זאב או מכשפה!" הוא אמר ניירגע מעט, ואז צווח:" אה!!!! אם את זאב, אוי לא, לא, לא, על תעשי לי כלום!" הוא אמר כשהו הולך אחורה ונידבק לגדר ואוחז את העמודים בפחד.
"לא, לא, תירגע! אני בת אדם. אני זאת שאמורה להלחץ, לא אתה!" אמרתי מנסה להרגיע אותו אבל קצת פוחדת.
"אמ.. אני יכול להריח את הדם שלך.. יש בו משהו מוזר.." הוא אמר.
"לא! אל תפגע בי! אני רק צריכה שתהפוך אותי לערפד.." אמרתי ושוב הלכתי אחורה.
"תירגעי, אני סתם מתלוצץ.. למה אתצ צריכה שאהפוך אותך לערפד?" הוא שאל ואני היססתי אם לענות.
"אה.. אמ.. טוב.. אני צריכה, אני לא אוכל לחיות את חיי פה בידיעה שאני בסכנה!" אמרתי והלכתי אחורה, ידעתי שלא כדאי שאספר לו שהסתבכתי עם סמיל, והכי לא כדאי שכולם עומדים לדעת את זה שאיני ערפד.
"טוב.. אה.." הוא אמר והתקרב אליי ואז עצר:" אני לא יכול! אני לא יכול להפוך אותך!" הוא אמר קצת עצבני.
"נו בבקשה! אני חייבת להנצל, ועוש לפני שילדים יגלו, ואני אהרג!" אמרתי מתחננת אבל הוא הניד בראשו בעצב.
"למה?" אמרתי בעצב.
"כי אני לא יכול. אני לא מסוגל לעשות זאת, וזה גם קשה. אני רק ילד בכיתה ו', אני לא יודע לעשות את זה כל כך טוב, אני בקושי יכול לזהות ריח של אדם, אני לא יכול לזהות מה מוזר בדמך, אני לא יכול כי זה קשה להיות ערפד, זה גם סבל, יש כללים, אותם תוכלי לקרוא במדריך שנעשה על ידיי ערפד בוגר מאיתנו, ואת לא תוכלי גם לעמוד בפני הורייך!" הוא אמר.
"זה לא משנה אם אוכל לעמוד בפניי הורי או לא.." מילמלתי שראשי מורכן. "מישהו חייב להפוך אותי! אם אתה לא, תן לי מישהו בוגר, שלא 'יאכל' אותי עכשיו או משהו, אבל שיהפוך אותי!" אמרתי.
"נראה לי שאני אפנה למנהל מחלקת הערפדים בבית הספר.." הוא אמר.
—
"שלום" אמרתי.
"שלום" אמר המנהל שהיה עם חלוק לבן ונראה יותר כמו רופא.
"מה רצונכם?" שאל ואני הססתי אם לומר אבל אז הילד אמר.
"היא, היא לא ערפד. היא רוצה להיות ערפד כדי לא להיות בסכנה." אמר הילד.
"אני לא אעשה זאת. אבל לא נוכל להשאיר אותך ככה בבית הספר, ומכיוון שכאן לומדים בעיקר לימודי ערפדים, ולימודים רגילים קצת פחות, אני אהיה מוכן להפוך אותך שתהיי בוגרת, לא אעביר אותך בית ספר, אבל אני מוכן לבדוק אותך." אמר ואני הנהנתי, לפחות שייבדוק מה כבר ייקרה.
התקרבתי אליו, והוא הריח את דמי וישר זיהה משהו שונה. "יש משהו מוזר בדמך" אמר והמשיך להריח.
"יש לך מעט ריח של דם ערפד, אם נחשב מתמטית, בערך 1/12 מדמך הוא דם ערפד, את לא צריכה שנהפוך אותך" אמר.
"באמת?? 1/12 מדמי הוא דם ערפד? איך?"