בית ספר מכושף- פרק 3

בערב יצאתי מביתי על בית הספר, כשירדו פתיתי השלג הרכים, אחזתי אותם מעט בידי, ואז הגעתי לשער שבו פגשתי את הזאב. ליטפתי את המנעול וחשבתי שכך הוא יבוא אך הוא לא בא.
חשבתי שזה חסר טעם ואז צץ במוחי רעיון, אני אטפס מעל הגדר ואעבור לחלק השני, כך אמצא את הזאב!
טיפסתי מעל הגדר, וכשהגעתי לחלק השני המשכתי ללכת וחפשתי את הזאב. לאחר סיבובים קלים בחצר, ניכנסתי לתוך מבנה בית הספר בחלק השני, איפה שראיתי את הזאב. לא ראיתי אף אחד, מלבד כל מיני חלקים של חיות ובני אדם באחד מן החדרים, שהחדר היה קרוי 'חלקי המזון', שזה נמע לי ממש מוזר, מי אוכל את זה לעזאזל?!
המשכתי במבנה, ומצאתי יציאה שהובילה לעוד שער, ורצתי על השלג הרך, והבטתי במנעול שהיה לו צורה של מטאטא מכשפה וכובע מכשפה. זה כבר ניראה לי ממש מוזר, אך החלטתי להמשיך בדרכי, וטיפסתי מעל הגדר. ניכנסתי למבנה לאחר שבחנתי את הגינה, ושמעתי מעט קולות, והחלטתי להניח את אוזניי על דלת הכיתה שבה נישמעו קולות, ושמעתי רק דבר אחד "הוסיפו מעט ציפורניי חרדונים…" ואז ממש ניגעלתי וניתקתי את אוזניי מן הדלת והמשכתי בדרכי.
בגינה של החלק הזה בבית הספר, היה עוד שער עם מנעול בצורת טרול שכזה. שוב לא התאפקתי וטיפסתי על הגדר ואז ראיתי מן טרול, ושאלתי מה הוא עושה כאן והאו צרח עליי. "מה אני עושה כאן?! מה את עושה כאן בשטח של הטרולים?!" הוא צעק ואז המשיך בצעדיו הקטנים והעקומים.
הבטתי בו במבט מפוחד מעט והמשכתי. הגעתי לחלקה בבית הספר שבה אני לומדת, וראיתי שהמנעול היה כמו שיניים ודם. כבר לא פחדתי אך החלטתי לחזור הביתה.
—
"או ליידן שלי לאן הלכת?" קראה אימי וחיבקה אותי וכשהתנתקה מחיבוקה אליי המשכתי לחדרי למעלה, אך שמעתי את כל השיחה שהתרחשה למטה.
"אני לא יודעת מה לעשות, היא לא מחייכת לעולם, היא מביטה מבטים אפלים בכל דבר, היא לא מדברת, מה אני אעשה?!" קראה אימי והחלה לפרוץ בבכי.
"די, מלורן, הכל יהיה בסדר, יום יבוא והיא תחייכך.." אמר אבי וחיבק את אימי.
"דוויד, היא לא. לפעמים יש לי תחושה שהיא סוג של ערפד." אימי אמרה.
"מלורן?! אל תחשבי אל זה אפילו! אין ערפדים בעולם!"