בית ספר מכושף- פרק 1
~אני בדרך כלל לא עושה נקודות מבט אבל זה רק בתחילת הסיפור~
~נקודת מבט ג'ייק~
היא עמדה שם, בקצה המסדרון החשוך, שבהמשך מואר מעט מאור הירח המציץ מבעד החלונות, הוריה חייכו חיוך רחב, ראו שהם בני אדם רגילים, הם שמו את ידיהם על גבה, וניסו לרמוז לה להתקדם. היא לא התקדמה כי הם ביקשו, היא התקדמה כי רצתה לבחון אותנו, את הילדים שראשיהם מציצים מן דלתות הכיתות, הוריה הביטו זה בזו, ופערו את פיותיהם, ואמה החלה לבכות בלחש. היא התקדמה לאט לאט, כשצעדיה נשמעים על ריצפת העץ, היא מביטה בנו אחד אחד, במבטה האפל וקר, ועינייה השחורות והבוהקות, כמו שיערה הארוך, ושפתיה האדומות ממלמלות, עורה הלבן זוהר באור החלונות, ולא היינו צריכים לשאול, או אפילו לשער, היא- ערפד.
~נקודת מבט ליידן~
כל הראשים של הילדים שם מציצים, כולם בעלי עור לבן וזוהר, ושיערם שחור ובוהק כמו עינייהם, שפיתיהם אדומות ובוהקות, אפשר לומר שהם כמוני, אך לא, יש בהם משהו שונה, ובי יש משהו שונה, עורי לבן יותר, שפתיי אדומות יותר, עיניי בוהקות יותר, ושיערי שחור יותר. אך גם בהם יש משהו שונה, לא רק זה שהם דומים לי, אלא זה שהם שונים, שונים מכולם. אני כעת, בוחנת אותם.
תגובות (15)
זה נשמע ממש טוב מיל (:
תמשיכי מהר!! D:
זה מדהים
תודה רבה, לוסי וקרן.
פה זה עוד לא התפתחות עניינים, פה זה מן חלק שני של הקדמה. אבל אני אמשיך בקרוב, מקווה שמחר או אפילו היום בערב, אבל זה לא מובטח.
התחלה יפה ,
אני לא יודעת למה אבל גם לי יש נטיה להתחיל שירים /סיפורים ב" היא עמדה שם "
זה נשמע מעניין יותר …
תמשיכי
לא התחלתי עם גרשיים, כי אלו המחשבות שרצות להם בראש…
אבל כן, אני אוהבת להתחיל עפ גרשיים.. D:
ותודה רבה!
זה נשמע ממש טוב! את חייבת להמשיך את זה!
חחחח תודה ניקבלאק.. [עדיין קוראים לך ככה?]
קודם כל מצטערת על התגובה הלא קשורה.
שיר מה שלומך? מזמן לא דיברנו חחח
חחח זה בסדר לוסי, אצלי מותר להגיב כמה שרוצים ומה שרוצים מתי שרוצים :)
אז לא אכפת לי אם תעשו אפילו שיחת נפש :)
והמשכתי את זה אבל לא אישרו עדיין :(
בסוף יאשרו.
אני מחכה בקוצר רוח להמשך (:
חח תודה :)
זה נשמע ממש טוב =]
אהבתי :))