בובת המחטים

מוטב לציין, כי כל החלומות הם היצירה של התת מודע בניסיון שלך להבין את כל המידע החדש שרכשת. כשיש לי חלומות חזקים, כאלה שאני זוכרת ברור ולמשך זמן רב, אני בדרך כלל מוטרדת מאוד מהשאלה: כיצד השטויות האלה נכנסו לי לראש? את רוב החלומות קל לפרשן: חלום על עכבישי ענק טורפי אדם ביום שבו ראית את "הארי פוטר וחדר הסודות", כישלון במבחן קרב או השפלה פומבית. את החלום שאספר לכם עכשיו עדיין לא הצלחתי להבין, ובסוף אגע במספר נקודות חשובות בהקשר זה.
לחלום זה אני קוראת: "בובת המחטים"

כן כן, האפוקליפסה הגיעה במלוא עוצמתה: זומבים הילכו ברחובות, אסונות טבע השתוללו במקומות מיושבים ומדינות העולם דבקו במלחמה גרעינית שסופה לא נראה לעין; האנשים ברי המזל ניצלו וברחו מארץ ישראל לאירופה, לאיזורים דלילי אוכלוסיה ורחוקים מהגבול ומהים. שניים מאחיי ואני היינו היחידים שהצליחו להימלט, הורי ושאר משפחתי נשארו מאחור. באותו זמן הסתתרנו באחוזה נטושה ומצמררת בגרמניה עם קבוצת עוברי אורח שכרתו איתנו ברית. בזמן שהמבוגרין יצאו לצוד, יצאתי לחקור את האחוזה. על הקירות היו תלויים ציורים מפחידים של אנשים במדים אדומים שנדמה היה שעקבו אחריך בעיניהם. לפצע נשמע קול נפץ ושבירת זכוכית."בואי! מהר! הם באים! כולם באים!" צעק אחי הפחות מבוגר. "איפה גדי?" (זה שמו של האח הבכור מבינינו) צעקתי באימה. "הבטחתי לו שאני אדאג לחלץ אותך! בואי!" צעק אחי. רצתי אחריו. מאחורינו זיהיתי את אחת מחברות הקבוצה, פצועה, בורחת מענן ערפל. רצנו עד שמצאנו תחנת דלק ישנה. "חכי כאן.!" אמר אחי. הוא הוציא פתק ממכנסיו והקיש דבר מה במכשיר. לפתע נפתח פתח בקיר ושנינו נכנסנו פנימה. "איפה אנחנו? שאלתי. "אני לא בטוח, אבל זה ממש עתיק." בחדר היו מפוזרים מספר עיתונים, גלון מים ושקית אשפה מלאה בשטויות. בפינת החדר נצבה נערה משונה. "אל תיבהלי, היא מזוייפת. זו בובת תפירה." קרא אחי. "בונים בובות בצורה מיוחדת שיתאימו לגוף , ואז מודדים בגדים עליהן כדי שלי יצטרכו להטריח את הלקוח." הוא אמר ובחן את הבובה. בלחייה היתה נעוצה סיכה.
באותו לילה לא הצלחתי להירדם. שמעתי את הבובה לוחשת לי מילים מעורפלות..
קמתי והתקרבתי אליה. נקשתי בעדינות על צידה. ההדהוד היה משונה. היא לא הייתה חלולה. "אי!" לחשה הבובה. "הסיכה מכאיבה לי!" יבבה. ניסיתי להוציא את הסיכה. כששלפתי אותה נפל עורה של הבובה ומולי ניצב שלד אנושי שעל אחת מעצמות בית החזה שלו היה חרוט- "יהודיה מסריחה, מצאתי אותה מסתתרת מהנאצים. יום הולדת שמח!" התעוררתי.
עכשיו, לציון מספר חלקים חשובים:
-לא ראיתי שום סרט על השואה בחודש המדובר,
-לא יצאתי לחו"ל בחודש המדובר,
-כל המשפחה שלי בסדר תודה לאל,
-לא שמעתי קריפיפסטה לפני,
-אני לא משוגעת/פרנואידית ואני לא שומעת רעשים,
-לא ראיתי סרטים מפחידים,
-לא חוויתי בריונות משום סוג,
-הייתי בת 12. (הייתי מוטרדת מהחלום קשות אין לכם מושג בכלל)
ואיך קיבלתי את החלום?