אני יודעת שאתה שם.. פיטר -פרק 2-

"עכשיו תסבירי לי מה קרה" אמרתי מבולבלת.. ממתי דניאל מאמינה ברוחות? שהיא הילדה הכי אמיצה בעולם והכי לא מאמינה בשטויות האלה.. היא הדליקה את המחשב והקלידה במחשב איזה משהו ממש מהר שבקושי הצלחתי לראות על מה היא נכנסה..
"מה זה?" שאלתי
"רוח וירטואלית.." היא לחשה, והתחלתי לצחוק
"מה את צוחקת? את לא מבינה שזה אמיתי?" דניאל שאלה
"תשמעי את עצמך.. רוח וירטואלית? עבדו עלייך" אמרתי ממשיכה לצחוק
"לא.." היא אמרה
"אוקי.. מה יש בזה?" שאלתי
"קוראים לו פיטר.." דניאל אמרה
"אז עכשיו ישלו שם? אה?" שאלתי
"כן.." היא אמרה
"מה עושים באתר הזה?" שאלתי והסתכלתי כשאני רואה שצריך לכתוב בקשה ושאלה לפיטר הזה..
"פה את צרכיה לכתוב פיטר, ענה בבקשה על השאלה הבאה: או פיטר, ענה בבקשה: ופה למטה את צריכה לכתוב את השאלה ובסוף סימן שאלה…" היא אמרה
"את רצינית?" שאלתי
"כן.." היא אמרה והתחילה להקליד..
"פיטר, ענה בבקשה על השאל הבאה:"
"מי יושבת לידי?" היא כתבה
"מה עכשיו?" שאלתי אותה
"ניקול בלום" השם שלי הופיע בתשובה שלו
"מה? איך?" שאלתי
"אני לא יודעת… חברה שלי הראתה לי אתזה.. והיא שאלה שאלות ממש אישיות שאפילו לכרית שלי אני לא מספרת והוא ידע את התשובה" דניאל אמרה
"אפשר לשאול אותו שאלה?" שאלתי
"כן.." היא אמרה.. כתבתי את הבקשה לשאלה ואז כתבתי את השאלה..
"מה צבע הסדינים שלי?"
"סגול" הוא כתב.. אני ודניאל התסובבנו לאחור וראינו שבאמת הסדינים סגולים..
"איך קוראים להורים שלי?"
"בת כמה אני?"
"איך קוראים לחברות הכי טובות שלי?"
"מתי קיבלתי מחזור?"
"כמה קיבלתי במבחן אתמול?
"מה אני לובשת?"
"באיזה צבע התחתונים שלי?"
"מי האיש קשר הראשון בפלאפון שלי?" שאלתי, שאלתי, שאלתי ועל כל שאלה הוא ענה נכון.. התחלתי ממש ממש לפחד.. זה לא הגיוני שמישהו וירטואלי יודע עלייך כלכך הרבה דברים, התחלתי להילחץ..
"פאק" לחשתי
"אני יודעת.." דניאל אמרה
"אבל.. איך הוא יודע?" שאלתי מהססת
"אין לי מושג" דניאל אמרה
"אולי זה סתם צירוף מקרים.." אמרתי וכתבתי עוד שאלה
"איך אני רוצה לקרוא לבת שתיהיה לי?" כתבתי
"דארסי" הוא כתב וסגרתי מהר את המחשב
"זה נכון?" דניאל שאלה
"כן.." אמרתי
"מה עושים?" דניאל שאלה
"אני ממש מפחדת" אמרתי..