אין ייאוש בעולם! (פרק 7)

לאה שאלה את השוטר:"מה עשינו?!" בבהלה.
השוטרים אמרו:"אתן באות לתחנת המשטרה לתחקור על היעלמותה של נטלי שרעבי"
הם לקחו אותן באזיקים לתוך הניידת.
הם נסעו לתחנת המשטרה לתחקור. כל הדרך נעמי בכתה.
לאה לא יכלה לבכות. אם היא תבכה? ישר יחשדו שמשהו פה לא בסדר.
"נעמי, תרגעי, את לא יכולה להתחיל לבכות כאן" היא לחשה לה.
השוטר שנהג בניידת ,תת-ניצב קוין אמר:"אל תתלחששו שם!"
לאה ונעמי הסתכלו אחת על השנייה וחזרו לבהות בצדי החלון.
לאה כבר ידעה מה קרה, היא ידעה אילו שאלות הולכים לשאול אותם ובדיוק מה התשובה האמיתית. נעמי הייתה טיפה בהלם, אז היא לא חשבה כל כך..היא יותר נלחצה מהעובדה שהיא הולכת למשטרה.
הניידת עצרה.
הדלתות נפתחו.
"בואו איתנו" ציווה השוטר. לאה ונעמי קמו והלכו איתם לבניין של שתי קומות. הם נכנסו דרך הדלת הראשית וראו איך כולם בוהים בהן כשהן נכנסות לכיוון החדר חקירות.
"את, בלונדי," אמר השוטר והצביע על לאה, "לכי עם המפקח פיטר לחדר המתנה." פיטר כנראה היה השוטר השני שהיה בניידת.
"ואת-" אמר לנעמי. "אני הולך לתשאל אותך עכשיו. כמה שאלות ואת תהיי חופשייה. אחרייך תכנס חברתך."
נעמי הנהנה מפחד וניסתה לשלוט בדמעות. היא נכנסה לחדר הרעוע, הייתה בו מנורה אחת, מהבהבת. היה כיסא ללא משענת לנחקרים, היא התיישבה עליו ומולה נעמד תת-ניצב קווין.הפריד ביניהם רק שולחן.

בינתיים, לאה הלכה עם המפקח פיטר, הם היו בספה והמתינו שהחקירה תסתיים.
"אם את לא עשית כלום, את לא צריכה לפחד." אמר פיטר והתחיל לקלף תפוח עץ עם סכין.
"אני לא מפחדת!" התפרצה עליו לאה."אני פשוט חושבת שעשיתם טעות ענקית! לא אותנו אתם צריכים לתפוס! אם כבר אתם צריכים לדבר עם.."
"תשמרי את זה לחדר חקירות." אמר וחייך. "רוצה?" הושיט לה חתיכת תפוח.
"לא תודה!" אמרה לאה והפנתה את המבט לצד.
פיטר קם.
"כדאי לך, שם בחדר החקירות לא יתנו לך מים או אוכל עד שתסיימי את החקירה. וזמן חקירה יכול להימשך לנצח אם אתה הנחקר.." הוא הושיט לה שוב את התפוח.
לאה הזעיפה פנים ולקחה אותו.
"זה לא היה אמור להיות ככה.." היא אמרה. דמעה כמעט ירדה מהעין שלה. אבל היא שפשפה את העין עם השרוול של החולצה.

"זה אף פעם לא צריך להיות ככה." פיטר אמר ואכל את התפוח.

בחדר החקירות היה שקט. דממה. נעמי חיכתה שהוא ישאל אותה משהו, אך הוא רק נעמד מולה ולא אמר כלום.
"אתה לא הולך לשאול אותי שאלות?" אמרה נעמי בגלגול עיניים. הבכי נרגע.
"יש לך משהו לומר?" הוא בחן אותה.
"כן. את האמת. אם אתה עדיין מעוניין בה." היא אמרה לו. בחדר החקירות נעמי הייתה כבן אדם אחר.
"טוב, אז אני אשאל אותך שאלות סטנדרטיות: מתי הייתה הפעם האחרונה שראית את נטלי?"
"כשירדנו מהמטוס. הלכנו ביחד, אני היא ולאה. אבל פתאום היא נעלמה מהאיזור. אני ולאה חיפשנו אותה ו…" נעמי הסתבכה עם האנגלית. היא נעצרה לרגע, "אני לא יודעת אנגלית כל כך טוב.."

קוין הסתכל עליה. "זה תירוץ או משהו? כי אם את מנסה להתחמק אני יכול תוך שניות למצוא מישהו דובר עברית בשבילך שיחקור אותך במקומי!"
"לא לא!" נעמי נבהלה "זה ממש לא תירוץ! אני בעד שתביא מישהו דובר עברית!" היו לה כמה טעויות בדקדוק כי היא דיברה מהר.
קוין נאנח."טוב, אני אביא לך מישהו"
הוא יצא מהחדר. כעבור רבע שעה נכנס.. נח! נח היה בחדר החקירות כדובר העברית !
"תכירו" קוין אמר "פקד נח. הוא דובר עברית שוטפת. הוא יתחקר אותך במקומי."
נח חייך ואמר:"נעים להכיר אותך"…