אין ייאוש בעולם! (פרק 5)

"ואתן בטח נעמי ולאה…" אמר בחביבות. כל זה קרה בזמן שנטלי הייתה למטה, ישנה.
"כן! אז אתה נח??" לאה שאלה.
"שאלה מטומטמת..!" אמרה נעמי. "אפשר להיכנס בבקשה??" מלמלה נעמי עם מילון מסורבל של עברית-אנגלית.
"אוקיי. אבל איפה נטלי?" שאל אותן נח. הוא ידע בדיוק איפה היא.
"מה ?? אתה מתכוון שהיא לא עם שתיים?" אמרה נעמי .
"מה???" לאה הייתה מבולבלת. "מה שאלת אותו?"
"שאלתי באנגלית: 'אתה מתכוון שהיא לא איתך?' ,באמת לאה, הייתי בטוחה שאת דוברת לא ?ליה ?"
"אומרים 'with you ' לא 'with two ' …" לאה צחקה.
נח החל להיות חסר סבלנות. ממש ראו עליו את הפחד שהן יישארו באיזור.
"תקשיבו, בנות, אני לא יודע איפה היא, הייתי בטוח שהיא איתכן כשלא ראיתי אותה בשדה התעופה!"
"אוי ואבוי!" נעמי התחילה להילחץ. "צריך לפנות למשטרה!!" אמרה לאה והחלה לחייג בפלאפון.
"חח אל תהיו תמימות! אין צורך, רוב הפעמים שתיירים הולכים לאיבוד בניו יורק זה כי הם נמשכים לאתרים וחנויות .. לא כי מישהו פגע בהם!" נח ניסה לחלץ את המצב.
'זה לא טוב.. אם הן ימשיכו ככה לא תהיה לי ברירה ואצטרך לשים גם אותן שם..' החל לחשוב על העתיד.
"אתה בטח צודק, אבל עדיף להיות בטוחים מאשר מצטערים לא ?" אמרה לאה וחיכתה על הקו של המשטרה. נח לקח את הפלאפון שלה וניתק. "תאמיני לי, שאת לא רוצה לעשות את זה."
לאה הסתכלה עליו קצת מבועתת. "אוקיי, אפשר את הפלאפון שלי? " והושיטה יד לדרוש אותו.
"שמעי, יש לי רעיון, בואו נצא לבחוץ , נעשה סיבוב במונית ונחפש אותה באיזורים שכולם נמצאים. אם לא נמצא אותה נתקשר למשטרה. חייבים לפחות לעשות מאמץ!" נח תירץ את עצמו.
נעמי הנהנה כמבינה , ולאה אמרה:"אחלה נאום. עכשיו אפשר את הפלאפון שלי להזמין מונית?"
נח הזעיף פנים והושיט לה את הנייד. "אתן לא צריכות לחייג למוניות פה. זה נוי יורק. עומדים במדרכה , מרימים בקושי אצבע וכבר עוצרת לידך מונית אחת אם לא שתיים."
לאה ונעמי הסתכלו אחת על השנייה ואז על נח. "בסדר. אתה מכיר את האיזור טוב יותר. אבל אנחנו גם נפקח עיניים." סיננה לאה מהפה והתקרבה לשפת המדרכה.
נעמי ונח באו בעקבותייה. כפי שנח צפה- מונית עצרה תוך שנייה. אך המונית שאספה את נח ונטלי זוהי המונית שעצרה להם!
"אל תעלו לפה" אסר עליהן.
"למה???" לאה שאלה והרימה גבה.
"המחיר.." לחש. וסימן למונית להמשיך לנסוע.
הם חיכו והגיעה אחריה עוד מונית, ועליה עלו כולם.