אחותי מה ראית?סיפור אמיתי

המקרה הבא הוא לא סיפור אלא אמת שנועדה לשתף אתכם בליל הגיהנום שאחותי עברה…
הכל התחיל בלילה אחד כשאחותי הייתה יותר קטנה בימים ההם אחותי לא פחדה מכלום היא הייתה מאושרת ומשוחררת אם פחות פחדים בנפש,אז כשהיא הייתה ילה קטנה…אני זוכרת שבתחילה היא ואני היינו רואות צללים מוזרים על הקירות של אנשים,שלדים מתעופפים בחדר וחלקם הולכים על הרצפה תמיד קיוויתי שאלה הזיות והם יעלמו,היינו תמימות לא בדיוק הבנו מה זה תמיד אני ואחותי שאלנו זאת את זאת מה זה?שנינו לא ידענו את התשובה אבל הם היו מופיעים כל לילה בסלון,במסדרון,בחדר שלנו,בחדר של ההורים פשוט בכל מקום…לא ידענו מה זה אחותי תמיד פחדה ואני ניסיתי להכריח את עצמי שזה לא קיים חייתי באשליה שזה לא נכון והכל בראש שלי,לאט לאט התחלתי להאמין לעצמי שאולי באמת הכל הזייה(אז לא ידעתי שאי אפשר וזה לא הגיוני ששני אנשים יראו את אותה ההזיה)…החל מיום ליום לא הקשבתי לאחותי והלכתי להירדם למרות הצללים המוזרים,פשוט קיוויתי שאחותי לא תתפחד ואני אצליח לישון וכך היה,נטשתי את אחותי והיא שקעה עמוק לתוך הסיוטים של הצללים האלה,אני יודעת שזה היה מגעיל מצידי אבל לא יכולתי לסבול את הפחד הזה,יום אחרי יום שבוע אחרי שבוע חודש אחרי חודש שנה אחרי שנה אחותי חווה את הסיוטים שאני רואה,הכחשתי לה והכחשתי לי ואני יודעת שזה לא היה בסדר אבל גרמתי לאחותי לחשוב שזה סתם סיוט והיא הוזה…הזנחתי אותה….
לילה אחד גורלי אחותי נשארה ערה בלילה כך היא מספרת,היא שוב ראתה את הצללים המוזרים האלה אבל הפעם משהו שונה קרה,היא ראתה במסדרון איש עם חליפה רזה וגבוה בוהה בה עם מבט חסר נשמה הוא התקרב עליה צעד אחר צעד באיטיות רבה אחותי טוענת שהוא התקרב לחדרינו(יש לנו חדר משותף)נעץ בי מבט בזמן שישנתי ניגש למיטה שלי הסתכל יותר מקרוב ואז עזב אותי והתקדם אל מיטתה של אחותי הוא עמד והיד שלו התחילה להתקרב אל אחותי לאט לאט כמו שד מהגיהנום זה היה סיוט מה שאחותי חוותה היא אמרה לי שהיא נכנסה למיטה לתוך השמיכה והציצה פתאום הצללים נפוגו רק האיש הרזה והגבוה היה שם הוא התקדם לכיוון יציאת החדר ומשם,נכנסה דמות של ילדה קטנה הילדה הקטנה החלה לבכות ולהגיד אימא קולה הדהד לאוזניה של אחותי הקטנה ככה היא סיפרה לי,הילדה הקטנה חיפשה בכל הבית את אימא שלה הילדה הקטנה ניגשה לסלון(אפשר לראות את הסלון למי שלא הבין מהחדר שלנו)הדמות של האיש הרזה שוב הופיעה והפעם עם סכין ענקי הילדה ניתקלה בוא והחלה לבכות היא אמרה משהו לא ברור ככה אחותי הסבירה ואז הדמות של הילדה פתאום התפוגגה כך אחותי מספרת,אחריה התפוגג דמות האיש הרזה ולעולם לא נראו שוב בבית
הצללים עדיין נראו בחדר עד היום הזה אבל הדמויות של האיש והילדה הקטנה לא חזרו לעולם
אני לא יודעת מה זה אבל אני עדיין רואה את הצללים בחדר גם אחותי רואה אותם,אני לא יודעת מה יש בבית שלנו……