אוטובוס האימים

היתה זו שעת הפסקת הצהרים בבית-הספר אני סופי ונטשה ישבנו על הספסל החביב עלינו בחצר בית הספר ודיברנו כמו תמיד אבל הפעם השיחה הייתה שונה…
"את רוצות לדעת סוד?" שאלה סופי היא רכנה לעברנו ולחשה:
"אוטובוס בית הספר שלנו רדוף רוחות"היא אמרה אבל אני ונטשה אמרנו שאין דבר כזה רוחות רפאים
אבל סופי אמרה שקיטי אמרה לה שלפעמים שמאוד שקט בטוח האוטובוס אפשר לשמוע צחוק נורא מפחיד. נטשה שאלה את סופי"תגידי את רוצה להפחיד אותי?? מחר אני צרכה לנסוע באוטובוס כי אבא שלי לא יוכל להסיעה אותי!:( על תדאגי נטשה סופי סתם עובדת עלינו אמרתי לא נכון! סופי שלבה ידיה בכעס ואמרה,אם תעלי על האוטובוס מחר איתי ועם נטשה תראי שאני צודקת טוב אמרתי לסופי "עשינו עסק" למחרת בבוקר עלינו על האוטובוס והתישבנו בספסל הימני באמע את רואה זה לא כל כך נורא אמרתי לנטשה ואז סופי אמרה"בהתחלה זה ניראה לא מפחיד אבל עוד מאט תתחילו לפחד האוטובוס יצא לדכו בחריקה ולבה של נטשה פעם בחוזקה. אתן רואות אין פו משהו נורא שצריך לפחד מימנו זה בסך הכל אוטובוס ישן זה הכל אז הוא קצת חורק ו..? פתאום נישמעה הצחוק וקפאנו במקום שמעתן את זה לחשה סופי נטשה כמאת התחילה לבכות כשהאוטובוס נעצר לייד בית הספר קמנו ורצנו אל פתח היציאה טוב אני מאמינה לך אמרתי לסופי אני חושבת שיש לי תוכנית אמרה סופי אבל אנחנו נהיה חייבות לעלות שוב לאוטובוס אחרי הלימודים ניכנסו שוב לאוטובוס תזכרו אנחנו צרכות לחקות לצחוק אמרה סופי האוטובוס יצא לדרכו וכעבור דקות אחדות אכן נישמע הצחוק המצמרר נשמעה שוב אבל הפעם יותר חזק ויותר מפחיד:| אבל לבסוף גילינו שזה לא יותר מאחר קיטי שאבדה אלינו כל הזמן!
הסוף!

איך יצאה לי?