Rather Be – פרק 2

המים התנקזו לאט. אנדרו וג'ון ניסו לבצע פעולות החייאה באליסון, ואז הופיעה האלי והכניסה גלולה לפה של אליסון, והיא התעוררה, משתעלת קצת. "אתם פתטיים. אני לא מבינה למה בחרו אתכם. אבל בסדר, מה שהבוסית בחרה. יש לכם חמש דקות להחליף למדים שנמצאים לכם בחדרים." סאם שאלה: "חכי! למה אנחנו פה?" "למה את חושבת שאני חייבת לך הסברים?" שאלה האלי. כולם הלכו לחדריהם, החליפו מהר בגדים והתייצבו. "אליסון ואנדרו. אני מבינה שאנדרו יותר מהיר וחזק מאליסון. זה למה אתה תהיה הבחור עם כיסוי העיניים." אמרה האלי. היא כיסתה את עיניו של אנדרו, והוא מיד הוריד את הכיסוי. "אין לי זמן לשטויות האלה. אני יוצא מפה." אמר אנדרו בכעס. האלי כיוונה אל מצחו אקדח, כולם נשמו נשימה מבוהלת. "כרגע הדרך היחידה החוצה היא מוות." אמרה האלי. אנדרו העיף את האקדח ורצה לתת להאלי אגרוף, אבל היא בעטה בו בין רגליו ואמרה: "תלמד להקשיב לי, מר באסיק." הוא לא העז להוציא הגה, אבל כולם יכלו לדעת כמה הוא מקלל את האלי בליבו. היא כיסתה את עיניו בקשר חזק. היא הדריכה: "אליסון תשב באיזה מקום, ואתה תיכנס למבוך. אתה צריך להשתמש בכל חוש חוץ מחוש הראייה, כי זה מה שלא יהיה לך. הרבה פעמים בשטח אתה תהיה במקום חשוך ולא תוכל להדליק פנס, או שלא תראה. רובוטים יתקפו אותך, אתה צריך להביס אותם ולמצוא ולהציל את אליסון. הבנת?" הוא שאל: "יש לי ברירה?" והאלי הובילה אותו למבוך. היא סגרה את הדלת, כולם צפו באנדרו. הוא התחיל ללכת ישר. הגיע רובוט מאחור ודחף את אנדרו. אנדרו הסתובב, עדיין שומר על קור רוח, אבל מיד הרובוט השתמש בראשו כבאלה ונגח בקיר. אנדרו נפל לרצפה, אבל עדיין לא צרח ולא הוציא הגה, אלא נתן בעיטה לבטן הרובוט וברח. הוא נצמד לאיזה קיר, נושם נשימה עמוקה, אבל מהר ידיים אחזו בו. הוא החזיק את הידיים והריח שמן מכונות- ישר הבין שיש איזו דליפה ברובוט. הוא מישש את ידי הרובוט והרגיש את הדליפה, פירק קצת מהאיזור והרובוט התפרק. אנדרו הרגיש כאב בכתף שמאל, והבין- משהו חד נכנס בו. הוא הוציא את הדבר ומישש, זה היה סכין. הוא התחיל לדמם. סאם צעקה: "תעצרו הכל!" אבל מיד האלי ירתה בה חץ שיתוק, וזו נפלה לרצפה. אנדרו המשיך בדרכו- וחטף אגרוף לפניו. המכה הזו כבר התישה אותו, והוא התמוטט.
האלי נאנחה וקראה לעוזרים הרובוטיים שיפנו את אנדרו למרפאה, ויוציאו את אליסון. היא אמרה: "אתם אמורים להשתמש בחושים, אסור לכם להרגיש יותר מדי בנוח, כי בשטח- יכול להיות שמישהו יבוא מאחור." אליסון משכה את חץ השיתוק מידה של סאם, סאם מלמלה מלמולי כאב. האלי החליטה: "לכו לחדרים ותנוחו. אתם פה עוד שעתיים בשביל הארוחת צהריים." כולם הלכו לחדרים הצרים שלהם. "היי, ג'ון קוראים לך, נכון?" שאל קול. ג'ון הסתובב, ואמר: "כן." "אני מארק. נעים להכיר." אמר נער. הוא היה גבוה, עיניו היו כחולות, שיער שחור עורב ומבט מקסים. מארק שאל: "איך היה להחיות את אליסון?" "מפחיד, היה יכול לצאת מצב שהיא מתה." אמר ג'ון. מארק אמר: "רציני? אתה עשית לה החייאה מפה לפה, לא הרגשת כלום?" "לא ממש." אמר ג'ון. מארק חייך. "אז, איך הגעת לפה?" שאל מארק. ג'ון ענה: "התפדחתי לצאת עם אמא לעשות בדיקות, אז הלכתי לבד, וכשבאתי לצאת מהמרפאה, המאבטחים עצרו אותי ונלקחתי לאיזה חדר חשוך עם אנדרו הזה. משם אני לא זוכר הרבה." מארק אמר: "פנו אליי בגלל הכישורים שלי לעקוב אחרי אנשים." ג'ון חייך גם. הם הבינו שהם יהיו חברים טובים. הם נכנסו לתוך החדרים שלהם. בסוף השעתיים שכולם נחו, הם הגיעו לחדר האוכל. סאם התקרבה אל האלי: "איפה אנדרו ואליסון? עשית איתם משהו?" "ניסיתי לאתגר אותם שוב. אל תדאגי, הם יהיו בחיים." אמרה האלי. סאם אמרה: "אני לא מחבבת אותך. אנחנו לא צריכים בכלל להיות פה!" "תסבלי, פני בובה." אמרה האלי והלכה. סאם לקחה את הארוחה שלה והתיישבה ליד אנה, והן התחילו להתחבר.
האלי צעדה במסדרונות והלכה לחדר אחד, חדר הפיקוח. היא השתמשה בטלפון הנייד וחייכה. "מיס ג? שיהיה להם בהצלחה." "עשית עבודה טובה, האל. אני רוצה לראות שהם עובדים ביחד." אמר קול מוזר מהטלפון, קול מוסווה. השיחה נותקה, האלי צפתה במסכים- אליסון דפקה על הדלת הנעולה במטרה לצאת, ואנדרו היה מעולף על המיטה. "האלי! זה פשוט לא מצחיק!" צעקה אליסון. אנדרו התעורר. "תשתקי כבר, חירשת אותי!" הוא אמר. אליסון אמרה: "ננעלנו פה, אין איך לצאת!" מד החמצן הראה שהחדר מלא בחמצן. פתאום- כמות החמצן התחילה לרדת. הם התנגשו בדלת, לא היה איך לצאת. אנדרו הסתכל למעלה, לתקרה- היה שם חור וחבל. הוא אמר: "בואי, אני ירים אותך ואת תעלי למעלה- ותורידי את החבל." היא התקרבה אליו, הוא החזיק אותה. הוא הסמיק טיפה ומיהר להעלות אותה למעלה. היא טיפסה על החבל ונכנסה לתעלת האוורור, והורידה את החבל. אנדרו טיפס גם הוא, שניהם נכנסו לתעלת האוורור. האלי צעקה: "כן! זה בדיוק מה שרציתי שיקרה!" הם זחלו לחדר האוכל, כל מי שהיה שם היה על הרצפה. "מה קרה כאן?" שאלה אליסון. האלי הסתכלה במסכים של חדר האוכל והתחילה לדאוג.
"שזה לא יהיה מה שאני חושבת שזה."