תקעו לה סכין בגב.

"היא לא דומה למה שרצית שהיא תהיה? תפסיק להיות כזה דביל.
כבר לא נסיכת החלומות שלך? אתה הוזה. היא לא בובה ולא רובוטית שלך. היא תעשה מה שהיא רוצה.
אתה באמת מקשיב? תבין שאחרי כל כך הרבה שנים מגיע לה לחיות באמת.
אתה לא מתחרט? זה בגלל שאין לך לב. רק אבן גדולה שעומדת באמצע החזה הנפוח שלך.
זה עם הקוביות הגדולות.
אולי פשוט תסתום לרגע ותחשוב על מה שאתה עושה.
אתה יודע שזו טעות ובכל זאת ממשיך.
היא לא יכולה לחזור ולהכין איתי ביחד עוגיות טעימות, מהסוג שרק היא יודעת.
תנחש למה.
אני יודעת, כי היה מישהו שעזב.
מישהו שהיא אהבה, שבגד באמונה ותקע לה סכין מאחורי הגב.
אני משערת שאתה יודע מי המישהו הזה ומה הוא עשה.
זה אתה. ומה עשית? אתה באמת שואל?
אתה היית בעלה. היית. עכשיו אתה סתם רוצח. אתה פגעת בה. ואתה שילמת על זה." נערה צעירה מדברת בקול נמוך ועוד דמעה יורדת בזיו פניה. היא הייתה אמא שלה, הוא היה אבא שלה. עכשיו שניהם בקבר. היא מרוצה.