רק 26

פרק-26 

״קומי!״ מישהי ניערה אותי. פיהקתי בקול והתרוממתי מעט. ״מי?״ שאלתי חצי ישנה. ״זאת קיילי.״ לחשה בלחץ. ״אההה…״ הבנתי ופיהקתי ביחד. קיילי צחקקה ואז ראיתי שהיא לבושה ומאורגנת ואצלי אפילו הפה לא מתפקד כמו שצריך. ״מה הולך?״ שאלתי מופתעת. היא חייכה. ״כלום, פשוט קומי.״ היא אמרה וראיתי שיש עוד משהו. ״בסדר.״ עניתי ופיהקתי שוב. מתחתי ידיים והלכתי למקלחת, ברגע שנכנסתי הבנתי הכל. נזכרתי מה קרה והבנתי שהיא להוטה לדבר איתי. ״הכל בסדר?״ שאלתי כשיצאתי מהמקלחת בבגדים של אתמול. ״סאם נכנס והוא היה כל כך מותפע שאני פה שהוא פשוט הביא לך בגדים ויצא. קחי.״ היא הושיטה חבילה של בגדים. ״רגע אחד. מה?!״ תפסתי את הבגדים. ״עזבי, תתלבשי ואני אסביר לך בחוץ.״ אמרה. ״לא! את אמורה להביא בגדים לניק!״ אמרתי לה. ״אני לא רוצה לדבר איתו.״ היא נעלבה. ״זה לא משנה, תביאי לו בגדים ולכי.״ אמרתי ודחפתי אותה לדלת. ״אבל…״ מחתה. ״תחזרי לחדר אחרי זה, אני פה.״ חייכתי והיא יצאה. נשמתי עמוק והתלבשתי בשמלה פרחונית ונעלי בובה כתומות, משהו שמח קורה היום או שסאם הוא… 
״טוקטוקטוק…״ נשמעו דפיקות. כן קיילי.״ עניתי אבל במקום קיילי נכנס סאם. ״סאם? דופק?״ הייתי בהלם לרגע ואז חייכתי. ״לא ידעתי מה אתן עושות אז…״ אמר ואז התיישב על המיטה ואני נשענתי על הקיר. ״אז למה דיברת איתה?״ שאל ברוגע. ״סתם, אנחנו חברות קרובות.״ גיליתי לו. ״נחמד.״ אמר. ״היום יש יום מיוחד.״ אמר. ידעתי! חייכתי לעצמי. ״אח שלי בא לפה ועושה לנו משהו מיוחד.״ אמר. ״מה אח שלך עושה?״ שאלתי. ״מלמד מתמטיקה.״ חייך סאם והחיוך שלי נמחק מהפרצוף שלי במהירות. ״מעניין.״ אמרתי לאט, מבואסת לגמרי. ״אח שלי ממש חתיך!״ ניסה סאם לעודד אותי. ״יותר ממך?״ צחקתי. ״אה, בלי להגזים!״ צחק. צחקנו שנינו. ״טוקטוק…״ הדפיקות היו כל כך חלושות עד שנראה שמי שעשה אותם התחנן בליבו שלא נענה לו. ״כן.״ עניתי וקיילי פתחה את הדלת רק לחריץ קטן לפרצוף שלה. ״קיילי.״ חייכתי אליה וסימנתי לסאם לצאת. ״אני אלך.״ קם סאם וקיילי נכנסה במהירות. ״אני בא לפה ב10:00! את לא מפסידה את אח שלי.״ חייך הסתובב ויצא. ״איך את מרגישה?״ שאלתי אותה בלחש. ״בסדר, הוא לקח את הבגדים וטרק לי את הדלת בפרצוף.״היא אמרה ונראתה מאד מבוהלת. ״גם הוא פגוע.״ אמרתי לעצמי יותר מאשר לה. ״גם אני פגועה!״ אמרה קיילי והתנתקה ממני. ״ברור! רק שאם יאשימו מישהו זה אותך, הוא נשאר פה בכל מקרה.״ אמרתי. ״אולי אני רוצה לעזוב.״ אמרה. ״מה? לא!״ צעקתי ותפסתי לה את היד. ״את נשארת.״ אמרתי רגועה יותר. ״טוב, אני צריכה לדבר עם ניק, את באה איתי?״ שאלה בתקווה. ״את צריכה לעשות את זה לבד.״ אמרתי, מפחדת לראות את ניק. ״בבקשה!״ התחננה. ״נווו, בסדר.״ אמרתי. ״יש!״ היא קפצה בהתרגשות ויצאנו לכיוון החדר של ניק שהיה ממש קרוב לחדר שלי כניראה. ״טוקטוקטוק…״ דפקה קיילי במהירות על הדלת. ״כן.״ ענה ניק. פתחתי את הדלת ונכנסתי לפני שיאמר משהו, קיילי נשרכת אחרי. הוא ישב על המיטה שלו בג׳ינס קצר וחולצת טריקו חומה. נעלי נייק גדולות והשער המתולתל שלו קופצני כרגיל. רק הפרצוף החושב והרציני היה לא קשור. ״היי..״ אמרתי, קיילי עומדת מאחורי ובעיקר מנסה להסתתר. ״מה ניש?״ שאל. ״מעולה.״ אמרתי וקיילי דחפה אותי אליו. ״אאוצ׳ קיילי!״ אמרתי מעוצבנת והתיישבתי ליד ניק וקיילי התיישבה לידי. ״אז מה נשמע?״ שאלתי מתאפקת לא לצרוח. ״מדהים!״ והחיוך שלו גדל לחיוך מזויף ומפחיד. ״מדהים!״ חזרתי אחריו ודפקתי מרפק בצלעות של קיילי. ״נווו..״ לחשתי מעוצבנת. ״חשבנו לדבר איתך.״ אמרה קיילי. ״אנחנו?!״ אמרתי ושאלתי. ״אני…״ כחכחה בגרונה והאדימה. ״קדימה דברי.״ אמר ניק ואז עצר אותה לפני שהוציאה מילה מהפה. ״מה את עושה פה?״ הפנה ניק את השאלה אלי. ״מארחת לקיילי חברה.״ עניתי נבוכה לגמרי. ״אז אל תדאגי, אני מספיק לה.״ אמר הרמז היה ברור. קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר. ״בהצלחה.״ סימנתי באגודל זקור לקיילי. ״בטח.״ ניסתה לחייך ללא הצלחה. סגרתי את הדלת והתחלתי ללכת. לא! אמרתי לעצמי והסתובבתי לחדר של ניק. התקדמתי שלושה צעדים ונעצרתי. ״ניק, אני לא רק חברה טובה שלך! אני גם מדריכה, אני מבינה מה הולך איתך אבל זה מוגזם. אתה מבין?״ שמעתי את קיילי אומרת. ודמיינתי אותה שמה יד על כתפו. ״אני לא מוכן!״ ענה ניק. התקדמתי עוד צעד קטן והתכופפתי לחור המנעול, עוד צעד רחש ואני אראה דרכו. נשמתי לאט ובשקט והרמתי את רגלי. ״ניק, אני לא מוכנה שיפטרו גם אותי!״ אמרה קיילי בכעס והרגל שלי נשארה באוויר. הוא מנסה לשכנע גם אותה…כמו את שרה…
״לא יפטרו אותך, אני אדאג לזה אישית.״ אמר ניק בבטחון וכמעט שכנע גם אותי, אבל מכיוון שלא הייתי לידו וידעתי בדיוק מה הוא עושה לא השתכנעתי. ״לא! תפסיק!״ צווחה קיילי וידעתי שהיא סותמת אוזניים. ״למה את כזאת
 קשה?!״ צעק ניק.ואני כבר חשבתי לפתוח את הדלת בתנופה ולצרוח עליו אבל לא עשיתי כלום. ״ניק, אתה יודע שזה לא נכון…״ ניסתה קיילי להרגיע אותו. ״אני רוצה למות.״ הוא נאנח. ״לא אתה לא!״ נלחצה קיילי. ״כן!״ תפס ניק תעוצה ומרץ,הוא פשוט רצה לריב. ״למה?״ שמעתי את קיילי אומרת והחלטתי להתקרב עוד, חור המנעול תפס את מבטי והסתכלתי דרכו לראות מה מתרחש. ניק עומד ומסתובב במעגלים קיילי יושבת וסותמת אסמינו ומדי פעם מפסיקה לרגע ואני יושבת ומקשיבה להם. ״אני לא יודע, יש לי הרגשה כזאת אבל אני לא יודע. בא לי לברוח למרות שאני נהנה כאן!״ אמר ניק וראיתי שקיילי הזיזה את הידיים שלה ושמעה אותו מעולה. ״אני לא מבינה.״ קיילי נראתה מיואשת. ״את לא רוצה לדבר איתי, בסדר. פשוט לכי.״ אמר ניק ונשמע מסכן. ״אויש נווו! כל מה שאתה רוצה זה לדבר נכון? בגלל זה עשית את כל הרעש הזה?! אתה בכלל לא רוצה לברוח! אני מקווה שזה לא מה שעשית לשרה כי אם כן אתה בבעיה.״ קיילי קמה בנחישות ופתחה את הדלת בכעס. ״אאוצ׳!!!״ צוויתי בכאב כשהדלת נתקעה באפי. ״מה?״ קיילי הייתה מבולבלת לגמרי. ״אני מצטערת.״ אמרתי משפשפת את אפי בכעס. ״מצטערת?! את הקשבת לכל מילה שיצאה מפי!!!״ צעק ניק שנעמד לצד קיילי. ״אה, טוב… כן!״ גמגמתי. ״ניק, תרגע!״ צווחה קיילי חסרת נשימה ולא ידעתי מה מעצבן אותה יותר, אני או ניק. ״לא רוצה!״ צעק בחזרה דחף אותה ,הפיל אותי על הגב ורץ במסדרון אל מחוץ לבניין. ״אלוהים! אתם חייבים להרביץ לי?!״ שאלתי ושפשפתי את גבי הדואב. ״ניייייייק!!!!״ צעקה קיילי מוטרפת ורצה אחרי ניק.