קרקס היער האפל

תקשיבי, זה אדיר. איך שקראתי את הכותרת ניחשתי שזה על זה. את כותבת מדהים ואת שומעת דברים מדהימים.
דרך אגב, מכירה מיראי ניקי?

לעזאזל איתך ליזה!
את כותבת מושלם ואני עוד שניה בוכה :(
אוף איתךךךךךך.

כניראה שאני חסר רגשות :( זה לא עורר בי משהוא! למה כולם כן ואני לא :( אבל לניחום, הכתיבה כתובה מצוין… ומצאתי טעות כתיב אצל ריק ריירדן!!!!! ווהו!!!!

אומרים מצוין או מצויין???!

כיף לדעת שאני לא היחידה פה ששומעת ווקאלוייד חחח ^.^ תיארתי ממש את הסיפור עם הקליפ והקטעים שהוספת ומה כל אחד אומר ואיך זה בסוף מסתיים זה יצא ממש טוב, גם הכתיבה שלך טובה, אהבתי :)

אין לי מושג אם זאת הווקוילד שאתן מדברות אליה, אבל אצלנו יש סידרה בשם ולוקטו ילד, לזה התכוונתן? והנראלי שמצוין הוא מהמילה ציון – לציין, ציינתי. ומצויין – מצויין, מצתיין.

אההההה! אני מכיר… *הצצה באינטרנט מחפש מהר את הזמרים היפנים שאני לא מכיר*

את מפתיע

למה בכל פעם שאני מדבר איתך אני אמור לי כעוס אבל רגוע? אני הייתי רוצה לי רוח עלייך אבל אי כשהוא אני רגוע!!!!!!!

בואי נשים את ההגדרה של האוהב בתור – אוהב-כידידה-משוגעת-ופסיכופתית-לאתר ואני מקולל, ציפורים בורחות מפני!!!!!!

כתיבה מעולה.
אבל לא קראת את הכול.
כי… הסיפורים האלה מפחידים אותי, זה הזכיר לי את הספר "קרקס האימים" כך שלמרות שאת כותבת מצוין, (קראתי את ההתחלה והסוף) נמנעתי מלגרום לעצמי סיוטים.

ביקוז קניבלס אר אווסומס!!! וגברת ליזה, אני לא מקבל הקדשה?! ילדה פסיכופתית מרושעת, קרת לב, אוכל עיזים ללא חלב, עם רוע טהור!!!!

אז תתחילי!!!!! ואת בן אדם נהדר, תמימה ועוזרת! *מחכה ליראות את התגובה+

את בן אדם נוראי…

איך אפשר להעליב אותך? (או שאי אפשר…)

מדהים! ברגע שהתחלתי לקרוא פשוט לא יכולתי להפסיק! הסיפור הקצר סחף אותי ובאמת שנהנתי לקרוא :)

אוקיי. זה פשוט הטריד והבעית אותי במידה שלא ניתנת לתיאור.
לא, לא פחדתי לישון אחרי זה וגם לא צרחתי באמצע, אבל היה בזה משהו מן האווירה האפלה ומלאת הרשעות בקטע הזה. משהו שאי אפשר להסביר. אולי אפשר ליצור אותו רק בעזרת כמה מילים, איזה רצף קסום שרק את עלית עליו.
בהתחלה, לא הבנתי שהקניבל הוא.. ובכן – קניבל. חשבתי שהוא פשוט אוכל בשר נא, וזה משהו שקצת התפספס בסיפור.
ועוד משהו, אני מלאת סקרנות לדעת איך הפך האדם בעל שני הראשים לבן ולבת? האם הוא היה בתחילה בן? או שהיא הגיעה בתור בת? או שאלו היו תאומים, חברים, ידידים או אחים? או סתם שני אנשים שהגיעו באותו היום ללא כל תיאום מראש והכרה לפניכן?

"אתה רוצה להכניס יד לתוך הכלוב וללטף אותו, משהו נראה כל כך עצוב בו, אבל האיש עם הקביים אוסר עליך להכניס יד."

זה המשפט שהכי חיבר אותי לקטע. לא העצבות של האחרים, ולא כתובת הדם של הקניבל. זה.
כי זה משהו שילדים עושים. הם מכניסים את היד כי אפילו האריה שנראה להם עצוב ראוי לליטוף. האחראי אוסר עליהם להכניס ידיים ולהאכיל את החיות.
בהתחלה, חשבתי שזו הפואנטה בקטע. כל אדם מחליף חיה מסוימת. זה לא ממש עבד לי עם האחרים, אבל עם הקניבל זה עבד לי באופן מושלם. באופן מושלם כזה, שלא הייתי מוכנה לכך שיהפכו אותו גם כן למפלצת שכזו. לא צפיתי את זה, כי הייתי עסוקה בזה.

קטע מדהים. לא קראתי עדיין את כל הקטעים שלך, אבל זה אחד הטובים מבין אלו שכן קראתי.

טוב! וואו את ממש טובה.

זה אדיר
אדיר אדיר אדיר
אולי תמשיכי את זה?

אני לא יודעת איך להגיב לדבר כזה, אני מקווה שלא תעלבי אבל זה…. זה פשוט מזעזע!
ראיתי סרט כזה.. והוא גרם לי לברוח לשירותים כל פעם שנהיה חושך.
דמיינתי כלא. כלא ריק עם דלתות נטרקות וארונות חורקים, כסאות נופלים ככה סתם, מעצמם. ובתוך הכלובים, שלא ראויים שיקראו להם תאים, יש אנשים מוזרים ומפחידים, עם הבעה חצי כועסת וחצי עצובה.
הסוף, הסןף הוא כאילו משפט המחץ, למרות שהוא משפט שמח ונחמד, שאף פעם לא חושדים בו.
קרקס זה קלאסי לסיפור אימה.
רק לא הבנתי איך הם נהיו ככה. הפכו אותם לזה או אדרבא, שהם נולדו כך?
זה באמת מפחיד. והילד, למה הוא הפך?
וסטינגריי, אני באמת מסכימה שהמטאפורה של חיות הייתה יכולה להיות הגיונית, אבל לא היו הרבה רמזים לזה, אז…..
כל מה שכתבתי הוא אך ורק בנוגע לתוכן, הכתיבה… אני לא חושבת שצריך להוסיף יותר מידי, היא פשוט מדהימה. היא הצליחה לחדור לי למוח.
"בואו, ילדים מכל הגילאים והמינים, לראות מופע, של פעם -אחת- בחיים!"
ואז כאילו, רק פעם -אחת- עוד תהיו בחיים, אה? הבנתם?
סתם, זה לא מצחיק.

וואו..
דבר ראשון, הכתיבה מדהימה.
דבר שני, הקטע קצת מלחיץ.
האמת שבהתחלה זה היה נשמע כמו קטע כזה של טבעונים וצמחונים, אבל עד שהגעתי לחלק של שני הראשים הכל התברר.
בעצם לא הכל. אבל זה מה שיפה בקטע. האמת שאני מעדיפה לחשוב שזה על חיות ולא על מה שבאמת כתוב שם, כי מחשבות כאלה מכניסות אותי למחשבות שאני לא יודעת איך אני מגיעה אליהם (לדוגמה במפוצלים כשהיה את הקטע שאומץ לב הרגו את הקרבה עצמית – אם קראת – זה ממש הזכיר לי את השואה). בכלל, העניין שהוא *ילד*, זה עוד יותר מרטיט.
אבל זו הייתה המטרה של הקטע, לא? אז הצלחת. שורה תחתונה, זה יפה.

מדהים. הצלחת ממש לרתק אותי. מגיעות לך המון מחמאות על הקטע הזה :)

איזה יופי… לא קראתי המון דברים באתר שריתקו אותי ככה.

ג'ון גרין בנזונה!
הוא… הוא רצח את אלסקה…
אני הרגע הגעתי לזה ו… לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הרבה זמן לא קראתי קטע בסגנון הזה, זה כל כך יפה ועצוב בו זמנית. יפה כי את כותבת בעיניי מדהים, הצלחת להעביר נקודת מבט מאוד מסוימת, ועצוב שאנשים באמת צריכים להדביק את החיוך חסר האונים הזה למרות הכל.

לומרות שעברו כמעט שלוש שנים מאז שהעלת את הקטע אבל אני עדיין חייבת להגיב כאן.
אני ממש אוהבת את השירים של ווקאלואיד (בעיקר את קירקס היער האפל אלו ביססת את הקטע) .
הקטע כתוב מדהים וכשקראתי התחלתי להריץ לעצמי בראש קטעים מהקליפ והצלחתי גם לדמיין עוד תמונות רק מהקריאה של הקטע.
ביחד כל חייבת הקיראה פשוט מדהימה.
גם הכתיבה , גם התמונות.
בקיצור ממש אוהבתי.