קצת מזה וקצת מזה
לפני :
קצת לשנות קצת להישאר .
חשבתי לפני שאמרתי וספרתי לחלק מהעולם
דברתי או קצת שתקתי ,אמרתי בלי לחשוב לפני ואז נפגעתי
רציתי לברוח רציתי לשכוח מהכול!
אבל כבר לא יכולתי פשוט השתגעתי אז מה כבר לשתוק בכלל או לדבר
אם אני ישתוק אני יפסיד ואם הדבר אני יפגע אז מה יותר טוב לי פשוט לא לחיות.
חשבתי על הכול ,דיברתי לעצמי הכי טוב!
שרתי לעצמי את השיר האהוב עליי יותר מכל .
סיפרתי למראה כמו כאל האדם ,את כל מה שעברתי יותר טוב לא?
רקדתי כמו תמיד אבל רק עם שירים ועם עצמי!
פתאום הרגשתי שאני לא לבד הרגשתי שמישהו נמצא כאן איתי
לא ידעתי מי זה אז פשוט הפסקתי התקרבתי ,
למקום שהמישהו התחבא לפי הנשימות .
התקרבתי וראיתי ילד בגילי בן תשע ואמרתי "מי אתה ומה אתה עושה כאן?"
הילד לא ענה ופשוט ברחתי למקום שאני הכי אוהבת ושאני לבד.
אין כמו הים ,התיישבתי על החול הרך
הסתכלתי על הים עצמתי את עיניי והקשבתי לים ולאחר מכן פתחתי באיטיות רבה .
חוץ ממוסיקה אני נרגעת מהים כשאני מקשיבה בעיניים עצמות ..
לא ידעתי לאן ללכת חוץ מהמקום שאני גרה בו .
אחרי:
עבר כשנתיים ועכשיו אני בת אחד עשרה (11)
אני גרה עם אבי אבל אימא כבר איננה אימא כבר לא בחיים בגלל העבודה המטופשת שלה שהיא נסעה לחו"ל וכשחזרה הייתה תאונה במטוס הוא התרסק בידי הטייס שאיבד שליטה!
באותו יום היה לי יום הולדת תשע.
לאבי היה קשה לשמור עליי אז הוא שלח אותי לפנימייה
באותו היום אני כבר לא בקשר עם אבי הוא לא בקשר איתי אני דווקא רציתי לשמור על קשר אבל הוא לא רוצה כי הוא מתבייש ממני וגם מתבייש ששלח אותי..
עכשיו אני לבד ונגמר לי האמונה באבי .
אין לי חברים בגלל שכולם חושבים שאני מוזרה ושאני ממציאה את כל מה שקרה לי!
אילו יכולתי להביא את אבי ושהוא יספר לכולם מה עברתי ושה נכון.
אבל זה לא יקרה בחיים..
תגובות (0)