that night פרק 8

בליין הרגיש את סבסטיאן מתנשף לו על העורף ועצם עיניים. התחושה הייתה כל כך טובה. "היי, סבסטיאן.." עצר אותו בליין. "מה?" נאנח סבסטיאן. "בוא נלך למכונית שלך." חייך אליו בליין. סבסטיאן חייך חיוך מטושטש (הם כבר הספיקו לשתות לא מעט,) ואמר, "רק תן לי לקחת את החולצה שלי." בליין צחק בקול ומשך אותו לרכב. הם פתחו את הדלת של המושבים מאחורה ונפלו עליהם. בליין לא בזבז זמן ונשכב מעל סבסטיאן ונישק אותו בהתלהבות. סבסטיאן התגלגל מעליו, נישק אותו בחזרה והתחיל לסטות בחזרה אל הצוואר של בליין. אם מישהו היה מנסה לעצור בשלב הזה את סבסטיאן, היה לו מאוד קשה כי סבסטיאן לא היה מצליח לעצור. בליין היה כל כך טעים, שסבסטיאן רצה לנשק ולטעום כל סנטימטר בגוף שלו באותו זמן. "תודה.. על הערב." לחש בליין. סבסטיאן קבר את הראש שלו בצוואר של בליין. "אני מניח שקורט לא לקח אותך להרבה מסיבות, נכון?" הוא צחקק לתוך השיער של בליין. "לא, הוא לא." בליין נאנח כשסבסטיאן נתן לו עוד נשיקה מהירה מאחורי האוזן.
הם התעוררו בבוקר במכונית של סבסטיאן. סבסטיאן התעורר ראשון. הוא הזדקף ומצמץ. בליין עדיין ישן. סבסטיאן חייך כשראה אותו. הוא התמתח והתכופף להרים את הבגדים שלו מרצפת האוטו. הוא התלבש בקושי בתוך הרכב הקטן וכשניסה לצאת מתוך המכונית הוא קיבל בחילה וסחרחורת ורק אז נזכר כמה הוא שתה אתמול. בקושי הוא יצא החוצה וסגר את האוטו. הוא הלך לאט למאפיה בהמשך הרחוב כדי לקנות קפה. כשחזר הוא ראה שבליין יושב זקוף יחסית באוטו ונראה כאילו הוא גוסס. כשנכנס הוא הושיט לבליין את כוס הקפה שקנה לו. "תודה." פלט בליין. סבסטיאן חייך. הוא הרגיש די רע, אבל בליין ממש לא יודע לשתות. "אתה לא שותה הרבה, נכון?" שאל סבסטיאן. "לא היו יותר מדי הזדמנויות." ענה בליין בשקט. הוא בלע בשקט את הקפה. "אוי אלוהים. אני מרגיש כמו גופה." אמר בליין. "גם אני, אבל אתה נשמע ונראה כמו גופה הרבה יותר רקובה ממני." צחקק סבסטיאן. "אוי שתוק." חייך בליין בקושי. "אבל היה נהדר אתמול. ממה שאני זוכר." אמר לו בליין. "אנחנו צריכים לעשות את זה יותר." הסכים סבסטיאן. "ועכשיו," הוא קם והתיישב במושב הנהג. "צריך לחזור הביתה ולהתנקות." בליין הנהן והזדקף במושבו. סבסטיאן התניע ונסע אל הבית של בליין. כשהם התקרבו לבית בליין ראה מישהו יושב על המדרגות בכניסה לבית שלו. "מי זה?" שאל סבסטיאן בזהירות. "תן לי רגע לראות, אה, זה סאם!" בליין שמח. "שאני אדאג?" שאל סבסטיאן. סאם, הבחור הזה שלא הכיר, היה גבוה, בלונדיני ויפה. "שטויות, הוא החבר הכי טוב שלי. וסטרייט." אמר בליין מהר. "וכדי להוכיח לך שבאמת אין לך שום דבר לדאוג לגביו," הוא אמר ורכן לנשק את סבסטיאן. "אתה מריח כמו בקבוק וודקה ישן." חייך סבסטיאן אחרי שהם התנתקו. "סופר סקסי." צחק בליין ויצא מהאוטו. סבסטיאן סובב את הרכב ונסע משם. כשבליין הגיע אל סאם (לקח קצת זמן בהתחשב בהנגאובר) סאם חייך. "וואו, אחרי שהסתכלתי עליך שם במכונית אני לא יודע לצחוק על כמה שבטח שתית אתמול או על כמה שאתה חרמן." בליין צחק והתיישב לידו. "באמת שתיתי המון. אז למה אתה פה? לא שאני לא שמח לראות אותך." "טוב, אז קודם כל התגעגעתי אלייך, אז כשהחליטו החברים במקינלי לשלוח אלייך מישהו לבדוק איך אתה מסתדר עם הפרידה עם קורט, שלחו אותי. אבל נראה כאילו אתה מסתדר די טוב.." ענה סאם. "אני שמח. באמת. אני מתגעגע אליכם, אבל סבסטיאן משמח אותי. ולהיות בוורבלרס משמח אותי." "העיקר שטוב לך." חייך אליו סאם. "אתם כבר עובדים על מה שתעשו בתחרות המקומית?" שאל סאם. "אז זה העניין, נכון? אתה מרגל!" צחק בליין. "אבל כן. אנחנו עובדים על סולו בשבילי, וסולו בשביל סבסטיאן, כי אמרו שכל מקהלה צריכה לבצע שני שירים." סיפר לו בליין. "אצלנו עובדים על סולו בשביל פאק, ואחד בשביל סנטנה. ובריטני ואליס ילוו אותם בריקוד." סאם אמר. "אליס רוקדת?" הופתע בליין. "היא טובה יותר ממייק. בגלל זה היא קיבלה סולו ריקוד עם בריט." ענה סאם. סאם קם ולחץ לבליין את היד. "היה טוב לראות אותך. אני חייב ללכת." בליין לחץ לו בחזרה וסאם עזר לו לעמוד ואז הסתובב והלך. בליין קם ונכנס הביתה.