that night פרק 5

בליין הלך ברחוב בדרך לקנות לסבסטיאן מתנת יום הולדת. הוא היה נוסע, אבל לא היה לו רכב, וברור שהוא לא היה יכול לבקש את של סבסטיאן. הוא בדיוק הגיע לפתח של החנות, וקורט יצא ממנה. בליין נהיה נבוך ופלט, "או, היי קורט.. מה אתה עושה פה?" קורט רק שתק והסתכל על בליין לכמה שניות, ואז אמר מהר "אני מתגעגע אלייך.. בבקשה תסלח לי. ברור שאני רוצה אותך בטוח ומאושר. בבקשה תחזור אליי." הוא הסתכל על בליין בעיניים מתחננות. "קורט, אני סולח לך, אבל אני עם סבסטיאן עכשיו. וטוב לי. אתה יכול להבין את זה, נכון?" קורט נאנח וענה לו, "טוב, אם אתה שמח אני מניח שזה העיקר." והלך משם. בליין חשב שהלוואי שהם לא היו גרים באותו עיר. כי הוא באמת הרבה יותר שמח עכשיו, וזה קשה להגיד את זה שוב ושוב למישהו שנהגת לאהוב. אבל אין מה לעשות, חשב ונכנס לחנות. אבל רק מבט מהיר הבהיר לו שיש שם רק כרטיסים ודובונים ושום דבר שמתקרב לדבר המיוחד שהוא חשב שמגיע לסבסטיאן. אני כבר אלך להתייעץ עם חברים. החליט. אני לא יכול לדבר על זה בדאלטון, כי ככה סבסטיאן בטוח ישמע על זה ממישהו, אבל הוא שמע שיש היום חזרה אחר הצהריים לnew directions במקינלי והוא רצה ללכת לבקר את טינה, פאק וסאם בכל מקרה. כן, אני אלך היום למקינלי. הוא החליט בדיוק כשהוא הרגיש את הטלפון שלו מתחיל לרטוט. סבסטיאן מתקשר. הוא נסע לבקר את אבא שלו רק לפני יומיים, ובליין כבר התגעגע כמו משוגע. "הייי…." הוא ענה. "אני מתגעגע אלייך כל כך." הוא אמר לסבסטיאן. וסבסטיאן ענה "אני מתגעגע אלייך יותר. אז מה קורה באוהיו?" "לא הרבה. אני חושב ללכת לבקר את טינה, פאק וסאם היום." בליין סיפר לו. "גם את קורט?" שאל סבסטיאן בהיסוס. "לא, הוא לא יהיה בחזרה של היום. רייצ'ל אמר לי שהוא והיא הולכים לבדוק דירות בניו יורק לשנה הבאה." ענה בליין מהר. "האמת שהחזרה מתחילה עוד עשר דקות, אז אני חייב ללכת. סקייפ בערב?" אמר בליין. "בטח. אני מתגעגע אלייך. ביי." אמר סבסטיאן וניתק. בליין קם והתחיל לצעוד לתיכון מקינלי. הוא היה נטוש עכשיו, כי הלימודים נגמרו לפני שעתיים. הוא ראה את דלת חדר המקהלה, ונכנס פנימה. ולפני שהספיק לראות משהו, טינה זינקה עליו בחיבוק. "בלייני דייז!!!" היא קראה באושר. בליין חייך וחיבק אותה בחזרה. טינה תמיד הייתה החברה הכי טובה שלו שם. אפילו שהוא יכול להתגאות ולהגיד שהוא מסוגל להיות חבר של בנים, בלי לפתח רגשות אליהם. כמו פאק. הוא התנתק מטינה וראה את פאק יושב על כיסא, ולידו בחורה שהוא לא מזהה. "היי, בנאדם." אמר פאק והושיט יד ללחיצה. בליין לחץ לו את היד בחיוך ושאל, "ומי זאת?" הבחורה חייכה ואמרה "היי, אני אליס." "החברה שלי, " פאק אמר וכרך סביבה זרוע. אפילו בתור בחור גיי, בליין היה חייב להודות לעצמו שהיא הייתה יפה. היה לה שיער ארוך, עיניים כהות ומבריקות, ומשקפיים גדולים שרק החמיאו לגומות בלחייה. "אז.. איפה סאם?" שאל בליין אחרי שלחץ לאליס יד. "לא יודעים, כולם מאחרים." התלוננה טינה. "אוי, הוא הרגע סימס לי, " אמר פאק. "הוא אומר שמר שו לא יכול להגיע, אז החזרה מבוטלת." "טוב, לפחות עכשיו יהיה לי זמן לבקש ממכם עצות, כי לסבסטיאן יש יום הולדת, ואין לי מושג מה לעשות. " אמר בליין. "מה אתה רוצה שהמתנה תביע?" אליס שאלה. "טוב, הוא תמיד אומר שהוא רוצה שכולם יראו שאני שלו, אבל הייתי רוצה להראות לו שהוא מיוחד, ושהוא שייך לי, ורק לי." בליין אמר. "יש לי רעיון!" קראה טינה. ואז פתחה את הפה ואמרה לבליין רעיון, שעם קצת שיפורים יהיה הרעיון המושלם בשביל סבסטיאן. "כל כך תודה, טינה." אמר בליין ונפרד מהם. הוא התכוון ישר להתחיל בהכנות.
אחרי שעתיים, במיטה, עם סבסטיאן בסקייפ.
"אז אתה חוזר מחר?" שאל בליין. "כן. אני לא יכול לחכות יותר. אני מתגעגע אלייך כל כך." ענה סבסטיאן. "גם אני. אני מרגיש כאילו אני ממש חייב לראות אותך, או שאני אשתגע. איזה קטע שאתה חוזר בדיוק יום לפני היום הולדת שלך." אוי, חשב בליין. זה היה בולט מידי. אבל הוא היה חייב לוודא שסבסטיאן לא יקבע תוכניות. "כן. אני לא מאמין שאתה זוכר, אמרתי לך לפני כל כך הרבה זמן." סבסטיאן אמר. בליין משך בכתפיים וחייך. "אתה נראה עייף, נפגש מחר, בסדר? פשוט תנוח." "אוקיי, תודה." אמר בליין וכיבה את הסקייפ. הוא באמת היה עייף. ולסבסטיאן הולך להיות היום הולדת הכי טוב בחיים. בליין חשב בחיוך, נשכב ונרדם.