that night פרק 17

בליין וסבסטיאן שכבו במיטה והסתכלו אחד על השני. הם בדיוק חזרו מהחוף. "זה כל מה שרציתי." אמר סבסטיאן. "שיהיה לי אותך רק לי שתאהב אותי ותכיר אותי. ושתיתן לי לאהוב אותך." בליין חייך. "לתת לך את כל מה שרצית היה הדבר הכי חכם שעשיתי בחיים." סבסטיאן השחיל יד מתחת לשמיכה והחזיק לבליין את היד חזק. בליין לחץ את היד בחזרה, והשעין את הראש שלו על החזה של סבסטיאן. "אתה מבטיח תמיד לתת לי לאהוב אותך?" שאל סבסטיאן בשקט. "תמיד תמיד." לחש בליין, התחפר בחזה של סבסטיאן ונרדם. סבסטיאן עוד נשאר ער קצת, הסתכל על התקרה וליטף לבליין את היד שהחזיק. בסופו של דבר הוא חיבק את המותן של בליין עם היד הפנויה, עצם עיניים ונרדם. בליין התעורר עטוף בחיבוק של סבסטיאן. הוא התמתח קצת, נזהר לא להעיר את סבסטיאן, ואז הניח את הראש בחזרה על החזה החם של סבסטיאן. הוא מתח את הראש ושאף את הריח המרגיע של סבסטיאן. העיניים של בליין התחילו להיעצם שוב ואז הוא הרגיש את סבסטיאן מתנועע לידו. החזה של סבסטיאן עלה בפיהוק, וסבסטיאן פתח עיניים והסתכל על בליין. בליין חייך וסבסטיאן לא התאפק ונתן לו נשיקה חמה על המצח. ואז הוא קם, להכין להם ארוחת בוקר. "חכה, אני אעזור לך." אמר בליין בעייפות וקם לטפל בקפה בזמן שסבסטיאן טיגן פאנקייקס. בדיוק כשהם התיישבו לשולחן והתכוונו לאכול, נשמעה דפיקה בדלת. סבסטיאן קם לבדוק מי זה ובינתיים בליין לגם מהקפה. סבסטיאן הציץ בחור של העינית וראה בחור רזה עם משקפיים. "בליין, מי זה לעזאזל בדלת?" בליין קם והציץ בחור. "אין לי מושג." אמר בליין ופתח את הדלת. הבחור ישר התחיל לדבר. "היי, אף פעם לא ממש פגשת אותי אבל אני צ'נדלר ו.." "אה." קטע אותו בליין והמבט שלו הקדיר. "מה אתה עושה פה? שוב מנסה לגנוב לי את החבר?" התעצבן בליין. "טכנית, זה לא יהיה לגנוב. כי כבר נפרדתם." דיבר צ'נדלר מהר ובגינונים של מוכר נעלי עקב. סבסטיאן הרים גבות. בליין סימן לו שיסביר אחר כך ופנה אל צ'נדלר. "אז מה אתה רוצה? להזמין את קורט לצאת?" צ'נדלר הנהן. "לא אכפת לך, נכון?" בליין נשם עמוק וענה. "תראה, אין לי מושג איך גילית איפה אני גר או למה אתה חושב שאכפת לי. לך תעשה מה שאתה רוצה, ותעוף לי מהעיניים." צ'נדלר הרים גבות כמו סבסטיאן והסתובב, והלך משם. בליין סגר את הדלת בטריקה. "אוקיי, מי זה ומה הוא עשה לך שאתה שונא אותו כל כך?" שאל סבסטיאן. ובליין סיפר לו. "כשאני וקורט יצאנו, הוא הסתמס עם קורט כל הזמן, וחתיכת הודעות אינטימיות. כמעט סקסטקסטינג. ואז ראיתי את ההודעות, ונראה לי שקורט הפסיק לדבר איתו. ואז החצוף הזה מופיע פה ואומר לי שהוא דלוק על קורט." בליין עשה פרצוף והתיישב. "אבל לא אכפת לנו מקורט יותר, נכון?" סבסטיאן המשיך להרים גבות. "כן, שיהיה. זה פשוט היה מעצבן שהוא צץ לי פה." אמר בליין וסיים את הקפה שלו. "אז אוקיי." חייך סבסטיאן וקם. הוא נתן לבליין נשיקה קצרה והלך להתקלח. בליין נשאר לשבת ליד השולחן והתעסק עם הטלפון. פתאום הטלפון רטט. הודעה מקורט. "צ'נדלר הזמין אותי לצאת. לא אכפת לך, נכון?" היה כתוב. בליין נאנח והקליד תשובה. "גם אתה עכשיו? תעשה מה שאתה רוצה." הוא שלח וקם מהשולחן. הוא הלך לדלת ויצא החוצה לבדוק את הדואר. הגיעו שתי חבילות, אחת עם השם של בליין, ואחת עם השם של סבסטיאן. בליין הניח את של סבסטיאן ופתח את שלו. הוא הרגיש עצב מעורבב בשמחה כשראה מה יש שם. זו הגלימה לטקס הסיום. בליין ליטף אותה והניח על השולחן. הוא לקח את החבילה של סבסטיאן והלך למקלחת להראות לו. סבסטיאן כבר יצא מהמקלחת ולבש תחתונים. הוא עמד מול המראה וצחצח שיניים כשבליין נכנס עם חבילה ביד. סבסטיאן ירק את המשחת שיניים ושאל את בליין, "מה זה? זה בשבילי?" "זה הגיע בדואר. נו, תסתכל מה זה." ענה בליין בחיוך. סבסטיאן פתח וראה את הגלימה לטקס הסיום. הוא חייך ואמר, "אני לא מאמין שזה רק עוד שבוע." בליין הנהן. "אנחנו אמורים לשיר בטקס, נכון?" שאל סבסטיאן. "כן, אני חושב…" אמר לאט בליין. "טוב, אז רק רציתי שתדע שכרגע אין לי השראה לשום שיר שאין בכותרת שלו happy או love ." אמר לו סבסטיאן. "איך זה שאתה זה שתמיד אומר את הדברים הכי רומנטיים?" מתלונן בליין. "זה כי אני הכי מאוהב." אומר סבסטיאן ומשפיל עיניים. בליין תופס לו את הסנטר ומרים לו את הפנים כך שהוא יכול לבהות בעיניים הקסומות שלו, שכרגע נראות ירוקות בהחלט. "יש מישהו יותר מאוהב ממך." אומר בליין בשקט. ובזמן שהוא מנשק את סבסטיאן, הוא שוב חושב על מה שהוא לחש בטעות לסבסטיאן לפני כמה לילות כשהוא ישן. נפלט לו כשהוא הסתכל על סבסטיאן ישן שהוא רוצה להתחתן איתו, אבל זה פשוט היה חתיכה מהלב של בליין שנפלטה החוצה, רגש שיצא החוצה בלי שליטה. אבל מזל שסבסטיאן ישן, כי אפילו שהוא אוהב את בליין מאוד, בליין לא היה בטוח שסבסטיאן ירגיש מוכן לחתונה.