that night פרק 11

בליין וסאם ישבו בבית הקפה והייתה שם דממה מביכה ביניהם. סאם ערבב את הלאטה שלו באיטיות עם קשית. "אז.. " "מה אתם עושים שם בדאלטון עכשיו כשאין לכם תחרות להתכונן אליה?" שאל סאם בזהירות. "בסדר, האמת. קיבלנו עבודה בחנות דיסקים, ואנחנו צריכים להופיע שירים שהלקוחות של החנות מבקשים. אז אנחנו מתאמנים המון, כדי שנדע כמה שיותר שירים." סיפר לו בליין. סאם הנהן. ושוב נהייתה דממה מביכה. אחרי כמה שניות ארוכות בליין קטע את זה. "למה זה כזה מביך בינינו? היינו חברים הכי טובים פעם." סאם נאנח וענה. "בכנות, זה החבר שלך. לי אין בעיה איתו, אבל כולם שם במקינלי כל הזמן מדברים על זה שהם לא סומכים עליו איתך, ואני פשוט מרגיש לא נעים בשבילך." "קודם כל, תודה על זה שאין לך בעיה איתו." אמר בליין וסאם חייך. "מה שמשמח אותך, אחי." "אבל אני לא מבין למה שהם לא יסמכו עליו איתי. מאז שנפגשנו, סבסטיאן מעולם לא התעניין בשום בחור חוץ ממני, ואני בכלל יצאתי עם מישהו אחר! הוא נאמן, והוא לעולם לא יפגע בי." סאם הנהן שוב. "ובגלל זה.." המשיך בליין. "אני הולך לבקש ממנו שנעבור לגור יחד אחרי שנגמור תיכון." סיים בליין. "אבל טקס הסיום הוא בעוד חודש כזה." ציין סאם. "אני יודע, ואפילו יש לי דירה כבר." "אני רוצה שתהיה שמח, אז בתור החבר הכי טוב שלך, אני תומך." אמר סאם.
סבסטיאן ישב מאחורי השולחן של מועצת הוורבלרס ודיבר עם ילד עם שיער שטני. בתור הקפטן של הוורבלרס, הוא צריך לראיין את כל מי שרוצה להצטרף לוורבלרס. "אז.. האנטר. אתה יודע ששנת הלימודים נגמרת עוד חודש, נכון?" "כן, אבל אני רוצה כבר להיות פה כשתתחיל השנה הבאה." הסביר האנטר. "אז אתה משכבת י"א?" שאל סבסטיאן. "כן, ואני לא רוצה להיות התלמיד החדש שנה הבאה. אני רוצה כבר להיות ותיק." "אני מבין. אז בגלל שהאודישן שלך היה מדהים, ברוך הבא לוורבלרס." האנטר חייך והושיט יד ללחיצה. סבסטיאן לקח אותה ואז נעמד. "טוב, אני חייב ללכת, אבל יש חזרה היום בחמש. אני אציג אותך." אמר סבסטיאן. "תודה." חייך אליו האנטר. הוא מחייך אליי כבר יותר מידי זמן. חשב סבסטיאן. הוא מתחיל איתי? הוא תהה. הוא קם והלך לפגוש את בליין בבית הקפה.
בליין חיכה לסבסטיאן וחשב, למה שהם לא יסמכו על סבסטיאן? הוא נהדר. בדיוק אז הפרצוף שתמיד משמח אותו, צץ בדלת של בית הקפה. סבסטיאן. "היי!" קרא בליין. סבסטיאן חייך והתכופף אליו לתת לו נשיקה. כשהם התנתקו סבסטיאן התיישב. "בדיוק צירפתי לוורבלרס חבר חדש." סיפר לבליין. "אבל שנת הלימודים נגמרת ממש בעוד קצת זמן." צחק בליין. "כן, אבל הוא אמר שהוא לא רוצה להיות החדש שנה הבאה או משהו." ענה סבסטיאן. "הוא גיי? כי רוב הבנים בוורבלרס הם הם גייז." חייך בליין. "טוב, לא שאלתי, אבל אני יודע שקוראים לו האנטר, הוא בכיתה י"א והוא שר נהדר." אמר לבליין. "שאני אדאג?" בליין עדיין חייך קצת. "שלא תדאג אף פעם." אמר סבסטיאן ונישק אותו שוב.
"אז, מה אתה מתכנן לעשות אחרי שנסיים תיכון?" שאל סבסטיאן אחרי שהם התנתקו. "לעזאזל, רציתי לשמור את זה לטקס הסיום, אבל אני לא מסוגל להתאפק." חייך בליין. "מה זה?" צחק סבסטיאן. בליין התכופף לתיק שלו שלף מפתחות דירה. "אני רוצה שנעבור לגור יחד אחרי שנגמור תיכון." אמר בליין. סבסטיאן חייך חיוך ענק. "וכבר השגתי מקום, ו.. " "ששש. שתוק. ברור שאני רוצה לגור איתך." אמר לו סבסטיאן וחיבק אותו. "רוצה לבוא לראות את המקום?" לחש לו בליין לאוזן. "בטח." סבסטיאן עדיין חייך. ומחזיקים ידיים, הם צעדו לרכב של סבסטיאן לנסוע משם לדירה שלהם.