S.H.I.E.L.D צוות הבז-2
איאן ניסה שלא לשנוא את הבחור הזה ממש מיד, אבל כל דבר בריימונד מיילס פשוט גרם לו לרצות להרוג מישהו. וזה היה עוד לפני שפתח את פיו. "הו לא! ממש ממש לא!" הוא קרא במבטא האמריקאי וחסר הסגנון שלו, איאן שם לב לעוד משהו משונה בצורה בה דיבר, מן שאריות מבטא כלשהו. אך לא היה לו זמן או אנרגיה לנתח את זה. "אני לא אתן לאיזה פוץ בריטי להגיד לי מה לעשות!" הוא המשיך, קולסון כחכח בגרונו. "למעשה הסוכן מק'וי, אתה לא המפקד של המבצע הזה." אמר. מיילס חיוך חיוך ממזרי. "גם אתה לא מיילס." מיילס מחק את חיוכו. אך פיל קולסון המשיך לחייך. "לפחות לא היחיד…"
לאיאן ומיילס לקח רגע להבין מה הוא אומר. "אם אתה חושב שאני אעבוד איתו אתה ממש טועה!" מיילס צעק בתוספת תנועות ידיים גרנדיוזיות. איאן הצטרף לצעקות, וכך גם שני הצוותים. קולסון המתין בסבלנות עד שיבינו שהנושא לא בדיוק פתוח לדיון, ואכן לאחר כמה דקות הם נרגעו מעט. "אתם פשוט לא לומדים נכון?" הוא אמר. "קיוותי שאולי העובדה בצוות לימדה אותך משהו הסוכן מיילס, מסתבר שטעיתי. ובקשר אליך הסוכן מק'וי, אתה צריך להבין שיש בעולם הזה אנשים שיכולים לעשות משהו יותר טוב ממך. עכשיו או שתמצאו דרך לסבול אחד את השני או ש… טוב, בעצם אין לכם ממש בררה אחרת." קולסון סיים, השניים רטנו בעצבנות. "מה שמזכיר לי הסוכן מק'וי-" איאן הביט בקולסון בתקווה שיגיד משהו שיצליח להוציא אותו מעסק הביש הזה. "אני מאמין שה… חבילה שלך הגיעה." איאן חייך, אולי הוא עדיין יצטרך לעבוד עם האמריקאים המחורבנים, אבל לפחות מקס כאן. קולסון פתח את הדלת האחורית של הוואן והוציא משם כלוב גדול, בו ישן בשלווה (ותחת השפעתם של כמה כדורי הרגעה לטיסה.) מקס, כלב הדני הענק הכי טוב על פני האדמה.
קודם שנאתי את הבריטי המחורבן הזה, אחרי שהבנתי שאני צריך לעבוד איתו כבר ממש לא סבלתי אותו, וכשהוא הוציא כלב דני ענק רציתי לירות בו. "תרחיק את זה ממני." אני רוטן בעצבנות. אני לא מפחד מכלבים, אני פשוט… ממש ממש ממש לא אוהב להיות בסביבתם, במיוחד כי אני מעדיף את האצבעות שלי מחוברות לגוף. איאן מביט בי במבט של יש-לך-שלוש-שניות-לשתוק-לפני-שאני-שולף-את-האקדח. "זה מקס, סביר להניח שה IQ שלו יותר גבוה משלך, ככה שאתה תתייחס אליו בתור הוא, ולא זה." הבריטי אומר במבט מתנשא. "בסדר, אז אם -הוא- יתקרב עלי למרחק של פחות משני מטר, אני אוריד לו את הראש." אני אומר במורת רוח. הבריטי חושק את שיניו. "נהדר, אתם כבר סוגרים עסקאות." קולסון אומר בחיוך חביב להפליא. "תגיעו לכאן מחר באותה שעה לתדרוך מלא, בינתיים… תכירו זה את זה." הוא אומר ונכנס לוואן, לפני שאני מספיק למחות הוא כבר נעלם. רון מחייך, "טוב, אם אנחנו נעבוד ביחד אז כדי שנכיר," הוא אומר בחגיגיות "אני רונלד לירווקי, וכבר הכרתם את ריי. אלו אלכסיס שארלוב, קיילה רוג'ן, ולונה" הוא מחווה בידו על כל אחד בתורו "ללונה כאן אין שם משפחה?" אומרת הנערה השטנית מאחורי הפוץ. רון מביט בי, זה הרגע לבחור אם לספר להם. "כן זו אחותי," אני אומר ומביט הישר בעיניו הגדולות של הבריטי הנפוח הזה.
"הסוכנת לונה מיילס."
תגובות (6)
המשך! מיד!
וריי על סף התמוטטות עצבים! יש!
על סף?
אם הוא היה ממש מתפוצץ, סביר להניח שהיה הורג מישהו. הוא באמת מסוגל לזה, לא?
בקלות
הוא כבר התחיל
אני מתתה להמשך כבר!