rock me – פאנפיק על הארי – פרק ראשון

פרק 1 – הארי סטיילס

תמיד אהבתי הסתיו.
את הצבעים הבהירים, את מזג האוויר הלא צפוי.
"קים, תכנסי הביתה, את תתקררי." אמי יצאה מהבית ונעמדה לצידי על המרפסת.
"אני בסדר." חייכתי לעברה בחום, היא הנהנה ונכנסה בחזרה לתוך הבית החמים.
~
זה היה יום ראשון בבוקר, הייתי בדרכי אל הכנסייה. הייתי לבושה במעיל צמרירי וחם, אשר שמר את חום גופי גבוה.
"סליחה?" שמעתי מאחוריי קול גברי בעל מביא בריטי כבד.
הסתובבתי לעברו.
"כן?" שאלתי את הגבר המתולתל.
"האם תוכלי להגיד לי מה השעה?" שאל. מבטו היה מסוקרן, אולי בוחן במעט.
"אין לך שעון? או טלפון יקר שמורה את השעה?" הבטתי בבגדיו היוקרתיים בזלזול.
"לצערי שכחתי את כל חפציי במלון בו אני שוהה." אמר. הוא היה נראה מופתע במעט. מה, הוא לא רגיל שמתחצפים אליו?
"שמונה וחצי." ירקתי בקור, הסתובבתי והמשכתי ללכת.
נ.מ הארי –
אז הבחורה לא מכירה אותי?
הוצאתי את האייפון החדיש שלי מכיס מעילי וחייגתי את המספר שידעתי טוב כל כך.
"הארי? אתה משוגע? מה אתה עושה ער בשעות כאלה?" קולו העייף של לואי בקע מהצד השני של הטלפון.
הנחתי שהערתי אותו.
"לו, מצאתי מישהי שלא ידעה מי אני!" אמרתי בהתלהבות. הרי בכל זאת, מי לא מכיר את הארי סטיילס, זה שכל הבנות מעריצות, והבנים מקנאים בו?
"אם היה לי כוח הייתי גם מוחא לך כפיים, האז, אבל אין לי כוח, כי פאקינג שמונה וחצי בבוקר." רטן.
אני מבין למה הוא כל כך עייף. המסיבה אליה הלכנו אתמול הייתה פצצה. מזמן לא נהנתי ככה.
"אני מצטער, לו, תדבר איתי שתתעורר." אמרתי ונתקתי.
מי היה מאמין שמישהי לא מכירה את הארי סטיילס?